an online Instagram web viewer
אושוויץ.

שם שיכול להעביר צמצמורת בגבו של כל יהודי באשר הוא, ואף למעשה כל אדם באשר הוא.

המקום בו הובלו לטבח למעלה ממיליון בני אדם, רובם המוחלט יהודים. בית חרושת למוות שפעל ביעילות ובאכזריות.

המקום בו לפני כשבעים שנה נרצחו באכזריות קרובי משפחתי, ושל רבים אחרים. המקום בו לפני כשבעים שנה נרצחו באכזריות מיליון עולמות שונים ומגוונים. המקום בו הוכרעה לטבח תרבות שלמה, בת למעלה מאלף שנים.

אני אחזור למקום הזה, עם תנועת השומר הצעיר. אבל הפעם לא כיהודי המרכין ראשו לצורריו, אלא כיהודי ישראלי גאה. 
אני אחזור לשם כאדם הלוקח אחריות על גורלו ולוחם במבקשי נפשו.

על האדמה הארורה הזאת, שקול דמם של אחיי היהודים צועק ממנה, אני אומר תפילת אל מלא רחמים.

תפילה יהודית עתיקה הנאמרת על נפטרים, או במקרה הזה נרצחים.

נכון, את כאבם לא חשתי, את החנק של הציקלון בי בתאי הגזים לא הרגשתי, את עשן המשרפות לא ראיתי, אבל את נקמתם אני נוקם. בכך שאני חי, בכך שאני מוקיר את זכרם.

הרבה לקחים אפשר ללמוד מהשואה. על שנאת האחר, על מה מסוגלים בני אדם לעולל לבני אדם אחרים.

אבל יש עוד משהו. משהו שלרוב משתמשים בו כטיעון נגד יציאה למסע לפולין. הלקח, שליהודים חייב להיות צבא חזק, ומדינה איתנה, על מנת שיגנו עלינו מאירועים דומים בעתיד. נשמעות טענות על "שטיפת מוח"  או "הפחדה" ועל הכוונה להפוך את הנוער בכיתה יא או יב לחיילים טובים שעושים את מה שאומרים להם. חבל רק שזאת המציאות. המציאות הכואבת, שעד היום שכנינו מאיימים שוב ושוב להילחם במדינה היהודית ולבצע בנו שואה שנייה, חלילה.

אסור לאפשר לזה לקרות. 
לכן עלינו לצאת לפולין על מנת לראות את הזוועות, כדי שנדע מי הוא האויב בו אנחנו נלחמים, ומה אותו אויב עלול לבצע בנו.

אני רואה זאת כמאבק המתנהל משחר ההיסטוריה, בין משטרים אפלים לנאורים, בין האור לחושך, ובין הטובים לרעים.

יהונתן גרנט שכבה יא

אושוויץ. שם שיכול להעביר צמצמורת בגבו של כל יהודי באשר הוא, ואף למעשה כל אדם באשר הוא. המקום בו הובלו לטבח למעלה ממיליון בני אדם, רובם המוחלט יהודים. בית חרושת למוות שפעל ביעילות ובאכזריות. המקום בו לפני כשבעים שנה נרצחו באכזריות קרובי משפחתי, ושל רבים אחרים. המקום בו לפני כשבעים שנה נרצחו באכזריות מיליון עולמות שונים ומגוונים. המקום בו הוכרעה לטבח תרבות שלמה, בת למעלה מאלף שנים. אני אחזור למקום הזה, עם תנועת השומר הצעיר. אבל הפעם לא כיהודי המרכין ראשו לצורריו, אלא כיהודי ישראלי גאה. אני אחזור לשם כאדם הלוקח אחריות על גורלו ולוחם במבקשי נפשו. על האדמה הארורה הזאת, שקול דמם של אחיי היהודים צועק ממנה, אני אומר תפילת אל מלא רחמים. תפילה יהודית עתיקה הנאמרת על נפטרים, או במקרה הזה נרצחים. נכון, את כאבם לא חשתי, את החנק של הציקלון בי בתאי הגזים לא הרגשתי, את עשן המשרפות לא ראיתי, אבל את נקמתם אני נוקם. בכך שאני חי, בכך שאני מוקיר את זכרם. הרבה לקחים אפשר ללמוד מהשואה. על שנאת האחר, על מה מסוגלים בני אדם לעולל לבני אדם אחרים. אבל יש עוד משהו. משהו שלרוב משתמשים בו כטיעון נגד יציאה למסע לפולין. הלקח, שליהודים חייב להיות צבא חזק, ומדינה איתנה, על מנת שיגנו עלינו מאירועים דומים בעתיד. נשמעות טענות על "שטיפת מוח"  או "הפחדה" ועל הכוונה להפוך את הנוער בכיתה יא או יב לחיילים טובים שעושים את מה שאומרים להם. חבל רק שזאת המציאות. המציאות הכואבת, שעד היום שכנינו מאיימים שוב ושוב להילחם במדינה היהודית ולבצע בנו שואה שנייה, חלילה. אסור לאפשר לזה לקרות. לכן עלינו לצאת לפולין על מנת לראות את הזוועות, כדי שנדע מי הוא האויב בו אנחנו נלחמים, ומה אותו אויב עלול לבצע בנו. אני רואה זאת כמאבק המתנהל משחר ההיסטוריה, בין משטרים אפלים לנאורים, בין האור לחושך, ובין הטובים לרעים. יהונתן גרנט שכבה יא

1 Comments:

  1. daniel_hakaspi

    אלוף אתה יונקוש

268 Likes (last 100 likes only):