an online Instagram web viewer
פסח בפתח. חג החירות.
לאחרונה, בעקבות שיעורים ודיונים בכיתה אבל בעיקר ביני לבין עצמי אני מנסה לחשוב-
מיהו אדם בן חורין? 
האם חופש מוגבל בזמן? 
מה גורם לי להרגיש חופשייה? 
ולאט לאט הגעתי למסקנה ברורה:
החופש מתחיל, נגמר ונשאר בתוך הראש שלנו. 
חשבתי על זה הרבה והבנתי- מהרגע שאנחנו מגיחים לעולם ועד הרגע בו נתנדף ממנו, יש בידינו מספר בלתי מוגדר של יכולות. 
אנחנו נולדים חופשיים והיננו חופשיים עד יום מותנו. 
אבל החיים גדושים במסגרות.
יש משפחה, 
יש בית, 
יש חברים, 
בית ספר,
עבודה, 
דת,
יש מדינה, 
עולם,
יש צה"ל, 
יש פנאי, 
אוניברסיטה,
כל כך רבות הן המסגרות, רבות כל כך, סוגרות כל כך, שכבר שכחנו שאנחנו אלה שהמצאנו אותן. 
אל תעזו לשכוח שהיא רק מסגרת-
ואתם אנשים עם יכולות, אלוהים, כמה יכולות. 
אינספור יכולות וחלומות, רעיונות, רצונות ודעות-
זו החירות! 
וכל אלה מתגמדים מול המסגרת, שהיא רק צל מאיים על הקיר- הצל של עצמינו. 
כן, מסגרות ימשיכו להתקיים בין אם נרצה ואם לא. תמיד מאחורינו ומפחידות, מתעקשות ודורשות תשומת לב.
אבל בסוף היום, אלה אתם עם עצמיכם. 
האנשים החופשיים. 
אני הולכת לבקש עכשיו דבר מסובך מכל אחת ואחד מכם אבל נסו לקיים- בבקשה הרגישו את החופש בכם כל רגע. 
האדם החופשי בכם מחכה להתרומם ולהשקיף על הסביבה, להתגלות, להתגאות! 
והמסגרת? 
אפשר לשתף איתה פעולה. אפשר להתעלם ממנה. בסופו של דבר היא פה לשירותינו, אבל אנחנו ממש לא אלה שמשרתים אותה.
החירות בכם היא מה שיוביל אתכם להגשים וליישם דברים מדהימים, וכדי להרגיש אותה באופן מלא ומדוייק- דרוש רק שינוי גישה קטן. 
חג חירות שמח! //מיקה אלטמן

פסח בפתח. חג החירות. לאחרונה, בעקבות שיעורים ודיונים בכיתה אבל בעיקר ביני לבין עצמי אני מנסה לחשוב- מיהו אדם בן חורין? האם חופש מוגבל בזמן? מה גורם לי להרגיש חופשייה? ולאט לאט הגעתי למסקנה ברורה: החופש מתחיל, נגמר ונשאר בתוך הראש שלנו. חשבתי על זה הרבה והבנתי- מהרגע שאנחנו מגיחים לעולם ועד הרגע בו נתנדף ממנו, יש בידינו מספר בלתי מוגדר של יכולות. אנחנו נולדים חופשיים והיננו חופשיים עד יום מותנו. אבל החיים גדושים במסגרות. יש משפחה, יש בית, יש חברים, בית ספר, עבודה, דת, יש מדינה, עולם, יש צה"ל, יש פנאי, אוניברסיטה, כל כך רבות הן המסגרות, רבות כל כך, סוגרות כל כך, שכבר שכחנו שאנחנו אלה שהמצאנו אותן. אל תעזו לשכוח שהיא רק מסגרת- ואתם אנשים עם יכולות, אלוהים, כמה יכולות. אינספור יכולות וחלומות, רעיונות, רצונות ודעות- זו החירות! וכל אלה מתגמדים מול המסגרת, שהיא רק צל מאיים על הקיר- הצל של עצמינו. כן, מסגרות ימשיכו להתקיים בין אם נרצה ואם לא. תמיד מאחורינו ומפחידות, מתעקשות ודורשות תשומת לב. אבל בסוף היום, אלה אתם עם עצמיכם. האנשים החופשיים. אני הולכת לבקש עכשיו דבר מסובך מכל אחת ואחד מכם אבל נסו לקיים- בבקשה הרגישו את החופש בכם כל רגע. האדם החופשי בכם מחכה להתרומם ולהשקיף על הסביבה, להתגלות, להתגאות! והמסגרת? אפשר לשתף איתה פעולה. אפשר להתעלם ממנה. בסופו של דבר היא פה לשירותינו, אבל אנחנו ממש לא אלה שמשרתים אותה. החירות בכם היא מה שיוביל אתכם להגשים וליישם דברים מדהימים, וכדי להרגיש אותה באופן מלא ומדוייק- דרוש רק שינוי גישה קטן. חג חירות שמח! //מיקה אלטמן

9 Comments:

  1. mayac1998

    מיקה המלכה

  2. bissantibi

    אין אין אין דברים כאלה

  3. yehonatan_granat

    אין כמו מיקה

  4. adamdama12bs

    מיקה אהבתי!

  5. zafitnikfunny

    צפיתניק- עד מתי?

  6. noaabitbul123

    מלכהההה

  7. bosmatpi

    אחת הכתבות העמוקות. הקדישו לכך כמה רגעים, חזרו וקראו. מיקה👍

  8. ziv_benhaim

    מיקה שולטת ביקום!

  9. ornatelor

    שאלה ועניין שכל החיים מעסיקים אותנו...מאחלת לכולנו איזון ובאלנס נכון בין מסגרת לחופש. מאחלת לנו לא להיות עבדים של שום דבר....לא לכסף לא לחומריות לא להשגיות​ ולא לבטלה. יופי של כתיבה ומחשבה, מיקה

216 Likes (last 100 likes only):