an online Instagram web viewer
  • anatlevadler68
    Anat Lev Adler
    @anatlevadler68

Images by anatlevadler68

פירות החורף בעטיפתם המרשרשת ותזכורת על הקיר בבית נעמ"ת, בהרצאה השבוע בבאר שבע. #מסעהרצאות #כותבתומוחקתאהבה #כוחנשי #קרמבו #תעשימהשאתאוהבת❤ #בדרכים
תה ג'ינג'ר קינמון להשיב את הגרון רגע לפני שמתחילה את ההרצאה הסוגרת של השבוע הזה, הגדוש עד גדותיו באהבה
תה ג'ינג'ר קינמון להשיב את הגרון רגע לפני שמתחילה את ההרצאה הסוגרת של השבוע הזה, הגדוש עד גדותיו באהבה
זה מה שקורה כשחברה מהצבא מוצאת צילומים שלך מחיים אחרים. תכלס? לא מבינה לאן עף הזמן אין לי מושג מתי הפכתי להיות בת 49 (פעם זה היה המשקל שלי. הנה הוכחה). אין לי מושג מתי הפכתי להיות #אמאשלחייל, הרי אני בת 19 לנצח. אין לי מושג מתי הציפייה לחבר הקרבי שיחזור מהצנחנים הפכה לציפייה שוקקת בתחנת הרכבת לילד-חייל הפרטי שיחזור בשישי בבוקר. אין לי מושג מתי נסיעה בטרמפים באמצע הלילה התחלפה בנסיעה להביא קובות ובעבע בת'מר לבסיס. אין לי מושג מתי כל זה קרה. אני רק יודעת שהתמונות הללו שנחתו עלי היום בבוקר הצליחו לבלבל ולהעציב אותי לרגע, אבל גם קצת לשמח ולהרגיע ולגרום לי לרצות לחבק אותה, את הילדה שבתמונה שעוד לא מבינה כלום מהחיים שלה, ולהגיד לה: "הבטחתי לך שיהיה בסדר? הבטחתי לך? ואיזה מזל שהאייטיז חלפו ושגילית את הפן".
זה מה שקורה כשחברה מהצבא מוצאת צילומים שלך מחיים אחרים. תכלס? לא מבינה לאן עף הזמן אין לי מושג מתי הפכתי להיות בת 49 (פעם זה היה המשקל שלי. הנה הוכחה). אין לי מושג מתי הפכתי להיות #אמאשלחייל , הרי אני בת 19 לנצח. אין לי מושג מתי הציפייה לחבר הקרבי שיחזור מהצנחנים הפכה לציפייה שוקקת בתחנת הרכבת לילד-חייל הפרטי שיחזור בשישי בבוקר. אין לי מושג מתי נסיעה בטרמפים באמצע הלילה התחלפה בנסיעה להביא קובות ובעבע בת'מר לבסיס. אין לי מושג מתי כל זה קרה. אני רק יודעת שהתמונות הללו שנחתו עלי היום בבוקר הצליחו לבלבל ולהעציב אותי לרגע, אבל גם קצת לשמח ולהרגיע ולגרום לי לרצות לחבק אותה, את הילדה שבתמונה שעוד לא מבינה כלום מהחיים שלה, ולהגיד לה: "הבטחתי לך שיהיה בסדר? הבטחתי לך? ואיזה מזל שהאייטיז חלפו ושגילית את הפן".
מכורה. ההרצאה השלישית השבוע תיכף מתחילה #כותבתומוחקתאהבה #lovemyjob #להמציאאתעצמימחדש
לכל מי ששואלות מתי יש הרצאות במרכז (כי אני באמת מופיעה הרבה יותר בפריפריה) - אז היום! הרצאה בספרייה בגבעתיים והיא לגמרי חינמית. לא צריך להירשם או להודיע. רק לבוא. כל הפרטים בתמונה. ושתמיד נכתוב אהבה
לכל מי ששואלות מתי יש הרצאות במרכז (כי אני באמת מופיעה הרבה יותר בפריפריה) - אז היום! הרצאה בספרייה בגבעתיים והיא לגמרי חינמית. לא צריך להירשם או להודיע. רק לבוא. כל הפרטים בתמונה. ושתמיד נכתוב אהבה
אחרי העבודה ובדרך להרצאה עוצרים לתקן את האיפור בתחנת דלק. באר שבע - מתחילים #חייםעלהמסלולהמהיר
אחרי העבודה ובדרך להרצאה עוצרים לתקן את האיפור בתחנת דלק. באר שבע - מתחילים #חייםעלהמסלולהמהיר 
הרגע הזה שבו אני מבינה שכל השבועיים האחרונים היו סוג של חיכיון לזמן המדויק שבו אני אוכל לחזור לממש את המהות שלי - להושיב אותו ליד השולחן ולתת לו אוכל. בכל שישי שבו הוא חוזר הביתה אני שוב קולטת עד כמה עברתי לחיות מיציאה ליציאה, משני קווים כחולים ל"נראה לאחרונה", ממתי אתה יוצא לאיך נספיק לייבש את כל המדים ומתי אפשר לבוא להביא לך ולחבר'ה אוכל לצבא. ולא שחסר שם אוכל. זו רק אני שכמהה להאכיל. אז עכשיו החמין בתנור והכביסה מסתובבת במכונה והלב הסחרחר שלי מתאמץ להרגע. עד מחר בערב לפני היציאה להפגנה כשיגיע מסדר גלגול גרביים והלב שוב ישקע נוכח ההכרה ששוב הזמן שינה מצב צבירה וחמק מהר מדי. כי לפעמים הציפייה למשהו נותנת לנו את הכוח להמתין ומרגע שהתממש אנחנו מתחילים לספור את טפטופי הדקות לאחור. בסופו של הפוסט הזה אין פואנטה, רק נשימה עמוקה #אמאשלחייל
הרגע הזה שבו אני מבינה שכל השבועיים האחרונים היו סוג של חיכיון לזמן המדויק שבו אני אוכל לחזור לממש את המהות שלי - להושיב אותו ליד השולחן ולתת לו אוכל. בכל שישי שבו הוא חוזר הביתה אני שוב קולטת עד כמה עברתי לחיות מיציאה ליציאה, משני קווים כחולים ל"נראה לאחרונה", ממתי אתה יוצא לאיך נספיק לייבש את כל המדים ומתי אפשר לבוא להביא לך ולחבר'ה אוכל לצבא. ולא שחסר שם אוכל. זו רק אני שכמהה להאכיל. אז עכשיו החמין בתנור והכביסה מסתובבת במכונה והלב הסחרחר שלי מתאמץ להרגע. עד מחר בערב לפני היציאה להפגנה כשיגיע מסדר גלגול גרביים והלב שוב ישקע נוכח ההכרה ששוב הזמן שינה מצב צבירה וחמק מהר מדי. כי לפעמים הציפייה למשהו נותנת לנו את הכוח להמתין ומרגע שהתממש אנחנו מתחילים לספור את טפטופי הדקות לאחור. בסופו של הפוסט הזה אין פואנטה, רק נשימה עמוקה #אמאשלחייל 
לא היינו חברות. לא הכרנו יותר משלום-שלום כאן ושם. אבל זה לא הגיוני שפתאום היא כבר לא. כי זה לא הגיוני שבפעם הבאה שיגידו לי בעיתון שצריך סופרת אני לא ישר אחשוב על רונית מטלון - כי אני כן וזה לא הגיוני שאני לא ארים אליה טלפון והיא בשתי שניות נחרצות תחליט אם כן או לא יש לה מה להגיד וגם לא תפחד להגיד את עצמה. וזה לא הגיוני שאני לא אקרא יותר שום ספר חדש שלה כי את כתיבתה אני כל כך אוהבת ולא רק בגלל הרוח המזרחית כי אין דבר כזה מזרחיות כמקשה, וכי להיות מבצרה זה ממש לא כמו להיות מקהיר, זו מוזיקה אחרת וריח אחר של אוכל, אבל זה קול צלול שאומר את עצמו ומדבר נשים אחרות בבטחה וזה פשוט לא הגיוני שכבר לא נשמע אותו. ובנימה אישית תמיד אזכור את הציטוט שלה על כך שהיא כותבת רק כשבאמת יש לה מה לומר. זוכרת אותו ונרגעת. וחבל שכבר לא תכתוב יותר כי בטח היה לה עוד כל כך הרבה מה לומר
לא היינו חברות. לא הכרנו יותר משלום-שלום כאן ושם. אבל זה לא הגיוני שפתאום היא כבר לא. כי זה לא הגיוני שבפעם הבאה שיגידו לי בעיתון שצריך סופרת אני לא ישר אחשוב על רונית מטלון - כי אני כן וזה לא הגיוני שאני לא ארים אליה טלפון והיא בשתי שניות נחרצות תחליט אם כן או לא יש לה מה להגיד וגם לא תפחד להגיד את עצמה. וזה לא הגיוני שאני לא אקרא יותר שום ספר חדש שלה כי את כתיבתה אני כל כך אוהבת ולא רק בגלל הרוח המזרחית כי אין דבר כזה מזרחיות כמקשה, וכי להיות מבצרה זה ממש לא כמו להיות מקהיר, זו מוזיקה אחרת וריח אחר של אוכל, אבל זה קול צלול שאומר את עצמו ומדבר נשים אחרות בבטחה וזה פשוט לא הגיוני שכבר לא נשמע אותו. ובנימה אישית תמיד אזכור את הציטוט שלה על כך שהיא כותבת רק כשבאמת יש לה מה לומר. זוכרת אותו ונרגעת. וחבל שכבר לא תכתוב יותר כי בטח היה לה עוד כל כך הרבה מה לומר
בהרצאות שלי אני מדברת הרבה על התפעמות, על היכולת להתבונן בקיים ובשגור בעיניים רחוצות, בעיניים חדשות. היה לי הכבוד והעונג להשתתף בהפקת סיכום שנה של מגזין "שמנת" לצידה של סופרת ומשוררת הילדים שלומית כהן-אסיף ולבחון מקרוב את יכולת ההתפעמות שלה, את המבט ששוזף את סביבתו באור יקרות, את הלב שמתרונן מול מחוות גוף, קרן אור, ניד רוח. כנראה זה מה שצריך כדי ללדת מתוכך את הפרפר הכותב, ואין ספק שהפרפר של שלומית מרהיב במיוחד. אין לה פייסבוק, וגם לא סמארטפון וכשהצעתי לשלוח לה וואטסאפ היא כמעט התעלפה, אז היא לא תקרא כאן את המילים הללו, אבל אני אקריא לה אותן בטלפון הקווי, ואולי היא אפילו תתרגש. וחוצמזה, שתינו עירקיות, ואני מקווה שמתוך השורשים המשותפים תדבק גם בי המחוייבות הטוטאלית שהיא מפגינה כלפי הכתיבה הספרותית. "אני מקווה שהעיתונאית שבך לא תשתלט על הסופרת", אמרה לי ולא ידעה עד כמה שהיא מתפרצת לפצע פתוח. תודה שלומית היקרה על בוקר מענג, ותודה לצוות של שמנת, לעורכת אורנה בירבך, למפיקת על חלל גילי סיון-כהן ולמאפר המופלא בן קדר. 2017 היית טובה אלי Gili Sivan Ben Kader Orna Bierbach Yitzhaki
בהרצאות שלי אני מדברת הרבה על התפעמות, על היכולת להתבונן בקיים ובשגור בעיניים רחוצות, בעיניים חדשות. היה לי הכבוד והעונג להשתתף בהפקת סיכום שנה של מגזין "שמנת" לצידה של סופרת ומשוררת הילדים שלומית כהן-אסיף ולבחון מקרוב את יכולת ההתפעמות שלה, את המבט ששוזף את סביבתו באור יקרות, את הלב שמתרונן מול מחוות גוף, קרן אור, ניד רוח. כנראה זה מה שצריך כדי ללדת מתוכך את הפרפר הכותב, ואין ספק שהפרפר של שלומית מרהיב במיוחד. אין לה פייסבוק, וגם לא סמארטפון וכשהצעתי לשלוח לה וואטסאפ היא כמעט התעלפה, אז היא לא תקרא כאן את המילים הללו, אבל אני אקריא לה אותן בטלפון הקווי, ואולי היא אפילו תתרגש. וחוצמזה, שתינו עירקיות, ואני מקווה שמתוך השורשים המשותפים תדבק גם בי המחוייבות הטוטאלית שהיא מפגינה כלפי הכתיבה הספרותית. "אני מקווה שהעיתונאית שבך לא תשתלט על הסופרת", אמרה לי ולא ידעה עד כמה שהיא מתפרצת לפצע פתוח. תודה שלומית היקרה על בוקר מענג, ותודה לצוות של שמנת, לעורכת אורנה בירבך, למפיקת על חלל גילי סיון-כהן ולמאפר המופלא בן קדר. 2017 היית טובה אלי Gili Sivan Ben Kader Orna Bierbach Yitzhaki
שבוע, כמו אבטיח, צריך לדעת לחתוך #drink #break #nightout #tlv #workinggirl
תובנה לשבוע חדש: מתי הדברים הקטנים חוזרים להיות הדברים הגדולים
בכל מוצאי שבת מתקשר גיסי האהוב רון לסכם את השבוע. זו אחת המחוות והשיחות שאני מוצאת את עצמי מחכה לה שוב ושוב וכאן, בניגוד להרגלי, אני גם מקפידה להאזין ברוב קשב כדי לשלות את פניני התובנות שהשכיל, ממרומי גילו, להשחיל על שרשרת חייו. "אז מה חדש?" אני שואלת אותו. והוא מספר לי על החיים שאחרי הקריירה ואחרי הילדים ואחרי שיורדים מהמסלול המהיר והולכים בשבילים הצדדיים של החיים: "התחלנו ללכת בכל בוקר ואנחנו מגדילים בכל פעם את המרחק. אנחנו גם מקדישים יותר זמן לבריאות שלנו ומקפידים לנמנם צהריים. אבל לא יותר מ-20 דקות. את יודעת, הגענו לשלב שהדברים הקטנים של החיים חזרו להיות הדברים הגדולים". לא, אני עוד לא יודעת, אבל אני אשמור את התובנה הזו כי אני מאוד מקווה לדעת אותה מתישהו. הדברים הקטנים שחוזרים להיות הדברים הגדולים. בתמונה: אשה עסוקה בהפסקת תה באמצע פגישת עבודה, מנסה לשלב בין הדברים הגדולים לקטנים. שיהיה שבוע של תובנות חשובות #תובנהלשבועחדש #הדבריםהקטניםשלהחיים #זההכיבסדר #מחשבתמסלולמחדש
תובנה לשבוע חדש: מתי הדברים הקטנים חוזרים להיות הדברים הגדולים בכל מוצאי שבת מתקשר גיסי האהוב רון לסכם את השבוע. זו אחת המחוות והשיחות שאני מוצאת את עצמי מחכה לה שוב ושוב וכאן, בניגוד להרגלי, אני גם מקפידה להאזין ברוב קשב כדי לשלות את פניני התובנות שהשכיל, ממרומי גילו, להשחיל על שרשרת חייו. "אז מה חדש?" אני שואלת אותו. והוא מספר לי על החיים שאחרי הקריירה ואחרי הילדים ואחרי שיורדים מהמסלול המהיר והולכים בשבילים הצדדיים של החיים: "התחלנו ללכת בכל בוקר ואנחנו מגדילים בכל פעם את המרחק. אנחנו גם מקדישים יותר זמן לבריאות שלנו ומקפידים לנמנם צהריים. אבל לא יותר מ-20 דקות. את יודעת, הגענו לשלב שהדברים הקטנים של החיים חזרו להיות הדברים הגדולים". לא, אני עוד לא יודעת, אבל אני אשמור את התובנה הזו כי אני מאוד מקווה לדעת אותה מתישהו. הדברים הקטנים שחוזרים להיות הדברים הגדולים. בתמונה: אשה עסוקה בהפסקת תה באמצע פגישת עבודה, מנסה לשלב בין הדברים הגדולים לקטנים. שיהיה שבוע של תובנות חשובות #תובנהלשבועחדש  #הדבריםהקטניםשלהחיים  #זההכיבסדר  #מחשבתמסלולמחדש 
ישבתי בבר היין השכונתי שלי בשישי בצהריים על בלנד של כרם שבו ועל כותנה הנפלא של ילי שנר ושקעתי בתוך המילים המדויקות שלה כמו סכין שמרוחה בחמאת דבש. כי גם כאשר הסכין מרוחה בחמאת דבש - כאשר נועצים אותה בבשר במיומנות ובדייקנות - היא פוצעת. ולרגע הרמתי את העיניים מהמילים ואז הבחנתי בתמונה סוריאליסטית של "שירים שמכבר" נשען בכל כובדו על "נשים ויין סיפור אהבה". תמיד חלמתי לברוח עם אלתרמן לבית מרזח, ואם זה התאפשר, אז מה הפלא שילי שנולדה רגע לפני שאני התגייסתי צולפת בי אהבה ופרידה. תודה ילי על אחר צהריים קסום עם כותנה שלך ועל רגעי החסד שזימנת לי במחיצתו. מילותייך נרקמות לתוכי לאט וכמה נפלא שאת הספר ערכה במשותף אהובתי ומורתי המוארת המשוררת אורית גידלי. ותודה גם למשוררת ריקי כהן על ההמלצה. לכו לקרוא ולקנות. ספר שנארג בחוטי חשמל זהובים לתוך הנימים הרוטטים של הגוף
ישבתי בבר היין השכונתי שלי בשישי בצהריים על בלנד של כרם שבו ועל כותנה הנפלא של ילי שנר ושקעתי בתוך המילים המדויקות שלה כמו סכין שמרוחה בחמאת דבש. כי גם כאשר הסכין מרוחה בחמאת דבש - כאשר נועצים אותה בבשר במיומנות ובדייקנות - היא פוצעת. ולרגע הרמתי את העיניים מהמילים ואז הבחנתי בתמונה סוריאליסטית של "שירים שמכבר" נשען בכל כובדו על "נשים ויין סיפור אהבה". תמיד חלמתי לברוח עם אלתרמן לבית מרזח, ואם זה התאפשר, אז מה הפלא שילי שנולדה רגע לפני שאני התגייסתי צולפת בי אהבה ופרידה. תודה ילי על אחר צהריים קסום עם כותנה שלך ועל רגעי החסד שזימנת לי במחיצתו. מילותייך נרקמות לתוכי לאט וכמה נפלא שאת הספר ערכה במשותף אהובתי ומורתי המוארת המשוררת אורית גידלי. ותודה גם למשוררת ריקי כהן על ההמלצה. לכו לקרוא ולקנות. ספר שנארג בחוטי חשמל זהובים לתוך הנימים הרוטטים של הגוף
למה אני אוהבת את המפיקות והכתבות הצעירות שעובדות איתי בעיתון, ובכל שנה הופכות צעירות יותר? כי הן מסבירות לי מי זה כל הפרצופים העוברים והשבים בתוכניות הריאליטי השונות שאין לי סיכוי להכיר, גם כי אני לא צופה בטלוויזיה וגם מפני שהם באמת מתחלפים יותר מהר מהקולקציות ב-H&M. אז כששחף התפלאה שדווקא את השחקן עמוס תמם אני כן מכירה, אמרתי לה שתרגיע, כי הוא מהתיאטרון והוא גם בשנתון שלי יותר מאשר בשנתון שלה, ושלדעתי הוא כבר בן 40. בזמן שהיא התעלפה מגילו המופלג, אני בדקתי בוויקיפדיה ובאמת - יליד 1977. בול 40.
שחף: "טוב, לא נורא. הוא כזה מושלם שאני מוכנה להתחתן איתו אפילו שהוא זקן. בן 40". היא בת 24. אני הלכתי להתאבד. שלום.
@ifatsochlizky @ifatyakobson @shahaffrenkel  #הקאמרי #H&M  צילום:  @ronen akerman
למה אני אוהבת את המפיקות והכתבות הצעירות שעובדות איתי בעיתון, ובכל שנה הופכות צעירות יותר? כי הן מסבירות לי מי זה כל הפרצופים העוברים והשבים בתוכניות הריאליטי השונות שאין לי סיכוי להכיר, גם כי אני לא צופה בטלוויזיה וגם מפני שהם באמת מתחלפים יותר מהר מהקולקציות ב-H&M. אז כששחף התפלאה שדווקא את השחקן עמוס תמם אני כן מכירה, אמרתי לה שתרגיע, כי הוא מהתיאטרון והוא גם בשנתון שלי יותר מאשר בשנתון שלה, ושלדעתי הוא כבר בן 40. בזמן שהיא התעלפה מגילו המופלג, אני בדקתי בוויקיפדיה ובאמת - יליד 1977. בול 40. שחף: "טוב, לא נורא. הוא כזה מושלם שאני מוכנה להתחתן איתו אפילו שהוא זקן. בן 40". היא בת 24. אני הלכתי להתאבד. שלום. @ifatsochlizky @ifatyakobson @shahaffrenkel #הקאמרי  #H &M צילום: @ronen akerman
כאן אצלנו בגליל העליון בכפר ג'אש כל הקסם של חג המולד. לא חייבים לנסוע רחוק, המתנות האמיתיות נמצאות מתחת לעץ הקרוב או פשוט בתוך הלב. להושיט היד ולגעת. חנוכה פינת כריסטמס, והעיקר שהאדום עולה #christmastree #holyland #weekend #magic #santa #red
כאן אצלנו בגליל העליון בכפר ג'אש כל הקסם של חג המולד. לא חייבים לנסוע רחוק, המתנות האמיתיות נמצאות מתחת לעץ הקרוב או פשוט בתוך הלב. להושיט היד ולגעת. חנוכה פינת כריסטמס, והעיקר שהאדום עולה #christmastree  #holyland  #weekend  #magic  #santa  #red 
חגים שלנו. חגים של אחרים. חגים של גדולים. חגים של קטנים. חגים שהמצאנו. חגים שקיבלנו בירושה. חגים של פעם ב... חגים שבשגרה. לחגוג את החיים - לא משנה הסיבה #חגיםזההחיים #חגיםשלאחרים  #מחכהלסנטה #christmastree #christmas #jaffa #markethouse #העיקרשזהאדום
לשתינו נצץ האור בעיניים כשדיברנו היום על הסבתות החזקות שלנו, שמהלו בדמנו את אש היזמות. אז תודה לך עופרה שטראוס על ההזדמנות לקחת חלק במיזם החשוב והמרגש שבזכותו פגשתי היום כל כך הרבה נשים שנכנסו לי ללב. עוד אספר על החיבורים המופלאים שנוצרו סביב השולחן שלי בוועידת יסמין. אבל עכשיו אני עדיין צריכה לעכל את הלהט וההתרגשות. אין על כוח נשי מזיז הרים #יזמותנשית #כוחנשי #ועידתיסמין #מחברותהשראה #מחשבתמסלולמחדש #זההכיבסדר #אוהבתנשיםלנצח
לשתינו נצץ האור בעיניים כשדיברנו היום על הסבתות החזקות שלנו, שמהלו בדמנו את אש היזמות. אז תודה לך עופרה שטראוס על ההזדמנות לקחת חלק במיזם החשוב והמרגש שבזכותו פגשתי היום כל כך הרבה נשים שנכנסו לי ללב. עוד אספר על החיבורים המופלאים שנוצרו סביב השולחן שלי בוועידת יסמין. אבל עכשיו אני עדיין צריכה לעכל את הלהט וההתרגשות. אין על כוח נשי מזיז הרים #יזמותנשית  #כוחנשי  #ועידתיסמין  #מחברותהשראה  #מחשבתמסלולמחדש  #זההכיבסדר  #אוהבתנשיםלנצח 
בכל יזמות יש מן ההרפתקנות. בכל אחת מאיתנו יש גם את האמהות והסבתות שמתוך גופן באנו לעולם. בעוד כמה שעות יתחברו שתי הכנפיים ואני אשב סביב השולחן האינטימי בוועידת יסמין ליזמות נשית ואספר למי שתבוא להקשיב איך הכל התחיל. אני אשב שם על ברכיה של אשה אחת גדולה מהחלומות. 
כשננה ג'ולייט, סבתא רבתא שלי, התאלמנה בשנות ה-20 שלה ונשארה מטופלת בילד קטן, לא הייתה לה ברירה אלא להיות יזמית. היא כרכה על צווארה חבל, רתמה אליו מגש מרובע והלכה בכל יום לשוק של בצרה בעיראק, למכור בעבע בת'מר שאפתה באישון לילה. בתיק שאני לוקחת איתי להרצאות, שוכן דרך קבע המערוך שלה. כמי שגדלה בחיקה, למדה לדבר את שפתה הערבית כשפת אם, שרה איתה אום כולתום לפני שירי חנוכה בגן ובעיקר ינקה ממנה אמונה בלתי מתפשרת ותעוזה נשית שאין לה שיעור – מסתבר שלא היו לי הרבה בררות אלא להיות יזמית. נכון, מעולם לא עזבתי את העבודה הקבועה שלי והצלחתי לפתח את העסק שלי, שמבוסס על יצירת תוכן ומוצרי השראה לנשים, תוך כדי המירוץ לקריירה. האם זה אפשרי? נוכחתי לדעת שכן. 
ובעוד כמה שעות אחלוק אתכן את המחשבות הללו, ועוד רבות, והמילים ייצאו מהבטן הנרגשת שלי וייכנסו אל הלבבות שלכן. אני מתרגשת מאוד, גם נוכח ההודעה שקיבלתי הבוקר משרון, שרצתה להזמין מקום, ועדכנה שהשולחן כבר מלא. עכשיו רק נותר להחליט מה ללבוש. והודייה, הודייה כל הזמן. בצילומים: ננה ג'ולייט (בעיבוד מחשב מקסים של המשורר רוני סומק) ואני. שתינו נשב היום סביב השולחן. אני על ברכיה.
בכל יזמות יש מן ההרפתקנות. בכל אחת מאיתנו יש גם את האמהות והסבתות שמתוך גופן באנו לעולם. בעוד כמה שעות יתחברו שתי הכנפיים ואני אשב סביב השולחן האינטימי בוועידת יסמין ליזמות נשית ואספר למי שתבוא להקשיב איך הכל התחיל. אני אשב שם על ברכיה של אשה אחת גדולה מהחלומות. כשננה ג'ולייט, סבתא רבתא שלי, התאלמנה בשנות ה-20 שלה ונשארה מטופלת בילד קטן, לא הייתה לה ברירה אלא להיות יזמית. היא כרכה על צווארה חבל, רתמה אליו מגש מרובע והלכה בכל יום לשוק של בצרה בעיראק, למכור בעבע בת'מר שאפתה באישון לילה. בתיק שאני לוקחת איתי להרצאות, שוכן דרך קבע המערוך שלה. כמי שגדלה בחיקה, למדה לדבר את שפתה הערבית כשפת אם, שרה איתה אום כולתום לפני שירי חנוכה בגן ובעיקר ינקה ממנה אמונה בלתי מתפשרת ותעוזה נשית שאין לה שיעור – מסתבר שלא היו לי הרבה בררות אלא להיות יזמית. נכון, מעולם לא עזבתי את העבודה הקבועה שלי והצלחתי לפתח את העסק שלי, שמבוסס על יצירת תוכן ומוצרי השראה לנשים, תוך כדי המירוץ לקריירה. האם זה אפשרי? נוכחתי לדעת שכן. ובעוד כמה שעות אחלוק אתכן את המחשבות הללו, ועוד רבות, והמילים ייצאו מהבטן הנרגשת שלי וייכנסו אל הלבבות שלכן. אני מתרגשת מאוד, גם נוכח ההודעה שקיבלתי הבוקר משרון, שרצתה להזמין מקום, ועדכנה שהשולחן כבר מלא. עכשיו רק נותר להחליט מה ללבוש. והודייה, הודייה כל הזמן. בצילומים: ננה ג'ולייט (בעיבוד מחשב מקסים של המשורר רוני סומק) ואני. שתינו נשב היום סביב השולחן. אני על ברכיה.
על הקלפים ועל המחברות אשר חוללו החלומות... לחלום, ליצור ולהגיד תודה. אז תודה לרשת סטימצקי שמביעה אמון שוב ושוב במוצרי ההשראה שלי. השנה אנחנו סופגניית ההפתעה של חנוכה... ותודה לכן קוראות אהובות על האור הגדול הזה #מחברותהשראה #קלפיהשראה #מחשבתמסלולמחדש #זההכיבסדר #כותבתומוחקתאהבה עיצוב: סטודיו פרולה
על הקלפים ועל המחברות אשר חוללו החלומות... לחלום, ליצור ולהגיד תודה. אז תודה לרשת סטימצקי שמביעה אמון שוב ושוב במוצרי ההשראה שלי. השנה אנחנו סופגניית ההפתעה של חנוכה... ותודה לכן קוראות אהובות על האור הגדול הזה #מחברותהשראה  #קלפיהשראה  #מחשבתמסלולמחדש  #זההכיבסדר  #כותבתומוחקתאהבה  עיצוב: סטודיו פרולה