an online Instagram web viewer
  • zafitnik
    צפינסטוש
    @zafitnik

Images by zafitnik

לפני כמה ימים אחותי, שמתחילה בשנה הקרובה את חייה בצפית, קיבלה את המכתב שכולנו קיבלנו לפני כיתה ז׳. פתחנו את המכתב, וכמובן שההתרגשות הייתה בשיאה. שמתי לב לרשימת הציוד שצריך להביא לשנה החדשה:
•מחברות
•עטים
•עפרונות
•מחק
•סרגל
•״לשיעור גיאוגרפיה יש להביא צבעים״!
המשפט הזה העלה בי גיחוך קטן. נזכרתי כמה זה חמוד ופיצקי להיות חניך בכיתה ז׳.
כמובן שאז הרגשתי מאוד בוגר, אבל ככה זה עכשיו מנקודת המבט שלי. 
היום, כשבקושי קלמר יש לי.

דביר זנש,
י״א - י״ב
לפני כמה ימים אחותי, שמתחילה בשנה הקרובה את חייה בצפית, קיבלה את המכתב שכולנו קיבלנו לפני כיתה ז׳. פתחנו את המכתב, וכמובן שההתרגשות הייתה בשיאה. שמתי לב לרשימת הציוד שצריך להביא לשנה החדשה: •מחברות •עטים •עפרונות •מחק •סרגל •״לשיעור גיאוגרפיה יש להביא צבעים״! המשפט הזה העלה בי גיחוך קטן. נזכרתי כמה זה חמוד ופיצקי להיות חניך בכיתה ז׳. כמובן שאז הרגשתי מאוד בוגר, אבל ככה זה עכשיו מנקודת המבט שלי. היום, כשבקושי קלמר יש לי. דביר זנש, י״א - י״ב
ב- 14 ליולי התבצע פיגוע ירי בהר הבית על ידי שני מחבלים, ערבים ישראלים.
בפיגוע נהרגו שני שוטרי מג"ב, ושניים נפצעו.
המחבלים נורו למוות.
בעקבות הפיגוע החליטה הממשלה להציב מגנומטרים(מכשיר לזיהוי מתכות) בכניסה להר, על מנת להגן על המתפללים והתיירים.
החלטה זאת גררה כמות גדולה של תגובות מהציבור הערבי והפוליטיקאים הערבים שכינו זאת "משפיל" ואמרו שלא יהיו מוכנים לקבל זאת.

למה?
הרי לא שמעתי רב אחד מתלונן על כל אמצעיי האבטחה בכותל שכוללים הרבה יותר מכמה מגנומטרים, גם לא שמעתי אף מחאה מהנוצרים הקתולים על המגנומטרים ומצלמות האבטחה בהוותיקן ואפילו במכה יש מגנומטרים.
אחרי הכל המגנומטרים נועדו קודם כל להגן על המתפללים המוסלמים שלא יקרה מקרה כזה שוב.
אז למה ההתנגדות? 
בגלל שהם לא רוצים שום פיקוח על מה שהם מכניסים ומוציאים מהר הבית. עובדה שבימים האחרונים מצאה המשטרה בהר הבית סכינים, רוגטקות, שלשלאות ורימון הלם. בגלל שהם לא רוצים שיגלו שהם הורסים את העתיקות בהר הבית (עובדה שמצאו עתיקות מנופצות בפחי הזבל). כדי שלא תהיה שום הוכחה ארכיאולוגית שמקשרת היסטורית בין הר הבית לעם היהודי.
המגנומטרים האלה צריכים להיות מוצבים שם למען טובת הכלל. 
איתי גרנט
ב- 14 ליולי התבצע פיגוע ירי בהר הבית על ידי שני מחבלים, ערבים ישראלים. בפיגוע נהרגו שני שוטרי מג"ב, ושניים נפצעו. המחבלים נורו למוות. בעקבות הפיגוע החליטה הממשלה להציב מגנומטרים(מכשיר לזיהוי מתכות) בכניסה להר, על מנת להגן על המתפללים והתיירים. החלטה זאת גררה כמות גדולה של תגובות מהציבור הערבי והפוליטיקאים הערבים שכינו זאת "משפיל" ואמרו שלא יהיו מוכנים לקבל זאת. למה? הרי לא שמעתי רב אחד מתלונן על כל אמצעיי האבטחה בכותל שכוללים הרבה יותר מכמה מגנומטרים, גם לא שמעתי אף מחאה מהנוצרים הקתולים על המגנומטרים ומצלמות האבטחה בהוותיקן ואפילו במכה יש מגנומטרים. אחרי הכל המגנומטרים נועדו קודם כל להגן על המתפללים המוסלמים שלא יקרה מקרה כזה שוב. אז למה ההתנגדות? בגלל שהם לא רוצים שום פיקוח על מה שהם מכניסים ומוציאים מהר הבית. עובדה שבימים האחרונים מצאה המשטרה בהר הבית סכינים, רוגטקות, שלשלאות ורימון הלם. בגלל שהם לא רוצים שיגלו שהם הורסים את העתיקות בהר הבית (עובדה שמצאו עתיקות מנופצות בפחי הזבל). כדי שלא תהיה שום הוכחה ארכיאולוגית שמקשרת היסטורית בין הר הבית לעם היהודי. המגנומטרים האלה צריכים להיות מוצבים שם למען טובת הכלל. איתי גרנט
לאחרונה קיבלתי זימון מחמ״ן בשביל מיון מתקדם. דבר לא כזה מרגש, בגלל שאני תלמיד 5 יח״ל ערבית. זה היה צפוי, כמו לכל חבריי במגמת ערבית. אמרתי לעצמי שאני אלמד ישר אחרי שאחזור ממחנה הקיץ של השומר הצעיר (ברור שלא קרה כי הייתי שפוך). יום למחרת קמתי כמו חדש וישבתי ללמוד. עברתי על האוצר מילים, ושמתי לב שמילים פשוטות ליצירת שיחה איני יודע! למדתי בעצמי איך לומר בקבוק, כוס, ספה, כביש, כפר ועוד מילים פשוטות. אבל מילים כמו ממשלה, פוליטיקה, ומשפטים כמו ״המלך הירדני ישלח הזמנה לנשיא הסורי ביום שלישי הבא״ ועוד, אני שולט באופן מושלם.
פתאום שאלתי את עצמי: "למה משרד החינוך לא מלמד אותי לדבר ערבית כמו שאני מדבר אנגלית? למה חוברת הלמידה שלי בערבית מלאה בכתבות פוליטיות על מדינות ערב, ולא על איך ליצור שיחה עם דובר/ת השפה?"
שתבינו, אפילו סלאם עליכום אחד לא כתוב שם!
הרי אנגלית אני מדבר שוטף כבר מכיתה ו׳ (שנה רביעית ללמידת השפה האנגלית) ואולם ערבית, אני לא מצליח להבין אפילו משפט רצוף מהאדם שעומד מולי, שמדבר בכלל שפה שלומדים רק אם הולכים לחיל המודיעין, ונקראת: מדוברת.
איך זה הגיוני שתלמיד/ה בשנה החמישית ללימוד השפה הערבית עדיין לא יודע איך לומר בקבוק!
ואז הבנתי, משרד החינוך מלמד אותי ערבית, לא כדי לדבר עם אנשים, אלא כדי שאוכל לתרום לצבא שלי על ידי הבנה של ערבית ממקורות פוליטיים. כל התהליך הזה שנקרא "למידת השפה ערבית" מסתיים בסופו של דבר בחיל המודיעין, כי אם לא תתגייס לחיל לא תדע ערבית כמו שצריך. 
אין לי שום דבר נגד צה"ל, להפך! זהו צבא שאני מאוד מעריץ. רק אציין, אני בחרתי במגמה בשביל ללמוד איך לדבר וליצור קשר עם אזרחים מתרבות שונה בארץ, לא כדי לרגל אחרי האויב, אבל כנראה שזה יותר חשוב לפוליטיקאים העומדים בראש מדינתנו.

דביר זנש, י"א > י"ב
לאחרונה קיבלתי זימון מחמ״ן בשביל מיון מתקדם. דבר לא כזה מרגש, בגלל שאני תלמיד 5 יח״ל ערבית. זה היה צפוי, כמו לכל חבריי במגמת ערבית. אמרתי לעצמי שאני אלמד ישר אחרי שאחזור ממחנה הקיץ של השומר הצעיר (ברור שלא קרה כי הייתי שפוך). יום למחרת קמתי כמו חדש וישבתי ללמוד. עברתי על האוצר מילים, ושמתי לב שמילים פשוטות ליצירת שיחה איני יודע! למדתי בעצמי איך לומר בקבוק, כוס, ספה, כביש, כפר ועוד מילים פשוטות. אבל מילים כמו ממשלה, פוליטיקה, ומשפטים כמו ״המלך הירדני ישלח הזמנה לנשיא הסורי ביום שלישי הבא״ ועוד, אני שולט באופן מושלם. פתאום שאלתי את עצמי: "למה משרד החינוך לא מלמד אותי לדבר ערבית כמו שאני מדבר אנגלית? למה חוברת הלמידה שלי בערבית מלאה בכתבות פוליטיות על מדינות ערב, ולא על איך ליצור שיחה עם דובר/ת השפה?" שתבינו, אפילו סלאם עליכום אחד לא כתוב שם! הרי אנגלית אני מדבר שוטף כבר מכיתה ו׳ (שנה רביעית ללמידת השפה האנגלית) ואולם ערבית, אני לא מצליח להבין אפילו משפט רצוף מהאדם שעומד מולי, שמדבר בכלל שפה שלומדים רק אם הולכים לחיל המודיעין, ונקראת: מדוברת. איך זה הגיוני שתלמיד/ה בשנה החמישית ללימוד השפה הערבית עדיין לא יודע איך לומר בקבוק! ואז הבנתי, משרד החינוך מלמד אותי ערבית, לא כדי לדבר עם אנשים, אלא כדי שאוכל לתרום לצבא שלי על ידי הבנה של ערבית ממקורות פוליטיים. כל התהליך הזה שנקרא "למידת השפה ערבית" מסתיים בסופו של דבר בחיל המודיעין, כי אם לא תתגייס לחיל לא תדע ערבית כמו שצריך. אין לי שום דבר נגד צה"ל, להפך! זהו צבא שאני מאוד מעריץ. רק אציין, אני בחרתי במגמה בשביל ללמוד איך לדבר וליצור קשר עם אזרחים מתרבות שונה בארץ, לא כדי לרגל אחרי האויב, אבל כנראה שזה יותר חשוב לפוליטיקאים העומדים בראש מדינתנו. דביר זנש, י"א > י"ב
בגרות בהיסטוריה = צ'ק
בגרות באנגלית = צ'ק
בגרות במתמטיקה = צ'ק
בגרות פנימית בערבית =צ'ק
בגרות לשון = צ'ק
בגרות מגמת חנ"ג= צ'ק 
מעל 40 מבחנים במשך כל השנה = צ'ק
חוסר עמוק בסופ״שים = צ'ק
שביזות תמידית = צ'ק

עוד שנה למניאק!
סוף סוף סיימתי יא 👏. עכשיו אחרי שכל השנה התבכיינתי למורים על העומס של המבחנים ועל השעות הלא הגיוניות שאני מבלה בבית הספר ועל העובדה שמורים מצפים שאני אחזור לביתי בשעה 18:30 ועדיין אעשה את שיעורי הבית למחר ולקינוח להתאמן למבחן עוד יומיים. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המעורבות חברתית שאלוהים יודע איך ומתי אעשה אותה... קיבלתי התעלמות מוחלטת או אמירה שחוזרת על עצמה: "אני מבינה, והעומס שמוטל עליכם הוא לא הגיוני, אבל זו תכנית הלימודים ואין לי מה לעשות״ או האמירה הכי מעצבנת: ״לא אכפת לי...״ הגיע הזמן להגיד ״דוגרי״ בפני כולם שיש פה טימטום גדול ומעצבן, ושמי שנדפק, בסופו של דבר, הם התלמידים. וכן, לא רק מי שעושה את תכנית הלימודים גורם לכך, אלא גם המורים. עם כל הכבוד, כל מורה רואה במקצוע שלו כ״החשוב ביותר״ ומנסה להוסיף עוד ועוד עבודות ועוד חומר, והכל בסופו של דבר מתנקז לשנה האיומה הזאת "י׳א". אני מקווה שבית הספר הסיק מסקנות מהשנה הזאת וישנה דברים לקראת שנה הבאה, ויבין שזה בלתי אפשרי לעשות מעורבות חברתית ב-י׳א. ובגלל כמות כזאת של מבחנים, אין מקום אפילו לשים מועדי ב׳. פשוט בדיחה. כדאי שיתחילו לחשוב על טובת התלמידים ולא על טובתו האישית של בית הספר בכך שינסו לשפר את הציונים של התלמידים בעוד ועוד עבודות, במקום להשקיע בלימוד נכון.

סתיו שיר, י׳א > י׳ב
בגרות בהיסטוריה = צ'ק בגרות באנגלית = צ'ק בגרות במתמטיקה = צ'ק בגרות פנימית בערבית =צ'ק בגרות לשון = צ'ק בגרות מגמת חנ"ג= צ'ק מעל 40 מבחנים במשך כל השנה = צ'ק חוסר עמוק בסופ״שים = צ'ק שביזות תמידית = צ'ק עוד שנה למניאק! סוף סוף סיימתי יא 👏. עכשיו אחרי שכל השנה התבכיינתי למורים על העומס של המבחנים ועל השעות הלא הגיוניות שאני מבלה בבית הספר ועל העובדה שמורים מצפים שאני אחזור לביתי בשעה 18:30 ועדיין אעשה את שיעורי הבית למחר ולקינוח להתאמן למבחן עוד יומיים. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המעורבות חברתית שאלוהים יודע איך ומתי אעשה אותה... קיבלתי התעלמות מוחלטת או אמירה שחוזרת על עצמה: "אני מבינה, והעומס שמוטל עליכם הוא לא הגיוני, אבל זו תכנית הלימודים ואין לי מה לעשות״ או האמירה הכי מעצבנת: ״לא אכפת לי...״ הגיע הזמן להגיד ״דוגרי״ בפני כולם שיש פה טימטום גדול ומעצבן, ושמי שנדפק, בסופו של דבר, הם התלמידים. וכן, לא רק מי שעושה את תכנית הלימודים גורם לכך, אלא גם המורים. עם כל הכבוד, כל מורה רואה במקצוע שלו כ״החשוב ביותר״ ומנסה להוסיף עוד ועוד עבודות ועוד חומר, והכל בסופו של דבר מתנקז לשנה האיומה הזאת "י׳א". אני מקווה שבית הספר הסיק מסקנות מהשנה הזאת וישנה דברים לקראת שנה הבאה, ויבין שזה בלתי אפשרי לעשות מעורבות חברתית ב-י׳א. ובגלל כמות כזאת של מבחנים, אין מקום אפילו לשים מועדי ב׳. פשוט בדיחה. כדאי שיתחילו לחשוב על טובת התלמידים ולא על טובתו האישית של בית הספר בכך שינסו לשפר את הציונים של התלמידים בעוד ועוד עבודות, במקום להשקיע בלימוד נכון. סתיו שיר, י׳א > י׳ב
והיום בפינת הספורט, עדכונים על סיום הטורנירים החמים של הקיץ:
-בפולין נערכה אליפות אירופה בכדורגל לשחקנים עד גיל 21, לגמר הגיעו גרמניה וספרד והגמר הסתיים בתוצאה 1-0 לטובת הגרמנים אך למרות הניצחון, תואר השחקן הטוב ביותר בטורניר קיבל קשרה של נבחרת ספרד, דני קבאיוס.
-ברוסיה נערך גביע הקונפדרציות, גביע שבו אלופת העולם, המארחת, ואלופת כל יבשת משתתפות בטורניר יוקרתי ביותר. אל הגמר הגיעו נבחרת גרמניה ונבחרת צ'ילה שנגמר בתוצאה 1-0 לנבחרת גרמניה. הפעם לתואר השחקן הטוב ביותר של הטורניר נבחר מנבחרת גרמניה וזהו קשרה ההתקפי יוליאן דרקסלר.
עד כאן עדכוני הספורט בשטח ע"י כתבנו אסף אבודרם בוגר י"א
והיום בפינת הספורט, עדכונים על סיום הטורנירים החמים של הקיץ: -בפולין נערכה אליפות אירופה בכדורגל לשחקנים עד גיל 21, לגמר הגיעו גרמניה וספרד והגמר הסתיים בתוצאה 1-0 לטובת הגרמנים אך למרות הניצחון, תואר השחקן הטוב ביותר בטורניר קיבל קשרה של נבחרת ספרד, דני קבאיוס. -ברוסיה נערך גביע הקונפדרציות, גביע שבו אלופת העולם, המארחת, ואלופת כל יבשת משתתפות בטורניר יוקרתי ביותר. אל הגמר הגיעו נבחרת גרמניה ונבחרת צ'ילה שנגמר בתוצאה 1-0 לנבחרת גרמניה. הפעם לתואר השחקן הטוב ביותר של הטורניר נבחר מנבחרת גרמניה וזהו קשרה ההתקפי יוליאן דרקסלר. עד כאן עדכוני הספורט בשטח ע"י כתבנו אסף אבודרם בוגר י"א
נערים ונערות!
מזל טוב על סיום היסודי וברוכים הבאים לצפית!
כל הכבוד לכם על המסע שעשיתם למקום שיהווה לכם בית בזמן הקרוב. 
מקווים שתנצלו את החוויה שתעברו כאן בשש השנים הבאות בדרך הטובה ביותר! 🍉😀🦁❤️🍓🍁🌊
נערים ונערות! מזל טוב על סיום היסודי וברוכים הבאים לצפית! כל הכבוד לכם על המסע שעשיתם למקום שיהווה לכם בית בזמן הקרוב. מקווים שתנצלו את החוויה שתעברו כאן בשש השנים הבאות בדרך הטובה ביותר! 🍉😀🦁❤️🍓🍁🌊
"תקשיב לי יא בן שר**טה אני אז**ן אותך"

היה זה יום שליו בתל אביב, עת חזרתי ממפגש מלווה בחברי לעט כאן בצפיתניק, הלוא הוא דביר זנש החביב, עמדנו בתור לרכבת, ומשהגענו נחלצנו לעזרתה של אישה מבוגרת ומבולבלת, שלא הצליחה להעביר את כרטיס הרב-קו שלה במכונה.
אחרי הסתכלות קצרה, ניכר היה שהמכונה אכן מקולקלת, שכן גם את כרטיס הרב-קו שלי היא לא הצליחה לקלוט. בינתיים נפרדתי לשלום מזנש החביב והלכתי יחד עם אותה אישה מבוגרת לעבר הקופות, עזרתי לה להסביר לקופאי לאן היא רצתה להגיע וחסל. אלא שכמה רגעים מאוחר יותר נתבשרתי שאותה גברת שכחה את הארנק שלה אז הלכתי להחזיר לה אותו.
כשחזרתי ראיתי שבחור לא מזוהה, ששרשרת זהב לצווארו, תפס את מקומי בתור, אז נעמדתי לפניו. - "תקשיב לי יא הומו הייתי כאן לפניך!"
- "אחי, הייתי כאן, רק הלכתי להשיב אבדה לאדם מבוגר."
- "תקשיב לי יא בן שר***ה אני אז**ן אותך, עוף לי מהעיינים יא מ***ין בתחת!" העפתי בו מבט וראיתי שמדובר בעוד ערס מצוי, עם קיבולת מוח של הומו ארקטוס במקרה הטוב. 
העדפתי להעמיד פנים שאני לא שומע., ומה גם שהוא לא נראה לי מאיים במיוחד, בהתחשב בעובדה שיצא לי ללכת מכות לא פעם והוא היה נמוך ממני באיזה ראש. משהגיע תורי וגברו הקללות והגיעו לאיומים ולדחיפות, בלי איזה מאבטח בסביבה הקרובה שיתערב בנעשה, יכולתי סוף סוף לצאת לעבר הרכבת הקרובה. אלא שאותו בחור חביב ונחמד הלך מאחוריי ולפתע, לפני שנכנסתי לשירותים, חשתי בכאפה חזקה וצורבת ממש בעורפי, תוך כדי צעקה של "יא הומו מ***ין! חבל שסבים שלך לא מתו בשואה יא קוקסינל".
בשלב הזה כבר חשתי מאוים מדי, אז תפסתי את ידו הסוררת תוך כדי שאני מסובב אותה ומצמיד אותו לקיר הסמוך. ניסיתי לעשות את הקול הנחמד ביותר שיכולתי.
"שמע חבוב, שני דברים יש לי לומר לך: ראשית, "הומו" זאת לא ממש קללה אלא יותר משהו בכיוון של העדפה מינית, שנית יש לי חגורה שחורה בקראטה ואם ברצונך שאשבור לך כמה דברים, פשוט תבקש יפה פעם הבאה." כנראה שאמרתי את זה בצורה משכנעת למדי, כי הוא התנצל מיד ונעלם. (לפרוטוקול, אין לי באמת חגורה שחורה בקראטה). אז כמה דקות לאחר מכן כבר שקעתי באוזניות ברכבת בדרך הביתה. אבל השאלה שלי היא: למה? למה אי אפשר לחכות בישראל בתורים בלי להתעמת עם בבונים מצויים? 
ואולי, אם נשכיל לחנך את עצמנו לקצת יותר סבלנות וסובלנות, החברה הישראלית תהיה קצת יותר מאושרת.

יהונתן גרנט, שכבת י״א
"תקשיב לי יא בן שר**טה אני אז**ן אותך" היה זה יום שליו בתל אביב, עת חזרתי ממפגש מלווה בחברי לעט כאן בצפיתניק, הלוא הוא דביר זנש החביב, עמדנו בתור לרכבת, ומשהגענו נחלצנו לעזרתה של אישה מבוגרת ומבולבלת, שלא הצליחה להעביר את כרטיס הרב-קו שלה במכונה. אחרי הסתכלות קצרה, ניכר היה שהמכונה אכן מקולקלת, שכן גם את כרטיס הרב-קו שלי היא לא הצליחה לקלוט. בינתיים נפרדתי לשלום מזנש החביב והלכתי יחד עם אותה אישה מבוגרת לעבר הקופות, עזרתי לה להסביר לקופאי לאן היא רצתה להגיע וחסל. אלא שכמה רגעים מאוחר יותר נתבשרתי שאותה גברת שכחה את הארנק שלה אז הלכתי להחזיר לה אותו. כשחזרתי ראיתי שבחור לא מזוהה, ששרשרת זהב לצווארו, תפס את מקומי בתור, אז נעמדתי לפניו. - "תקשיב לי יא הומו הייתי כאן לפניך!" - "אחי, הייתי כאן, רק הלכתי להשיב אבדה לאדם מבוגר." - "תקשיב לי יא בן שר***ה אני אז**ן אותך, עוף לי מהעיינים יא מ***ין בתחת!" העפתי בו מבט וראיתי שמדובר בעוד ערס מצוי, עם קיבולת מוח של הומו ארקטוס במקרה הטוב. העדפתי להעמיד פנים שאני לא שומע., ומה גם שהוא לא נראה לי מאיים במיוחד, בהתחשב בעובדה שיצא לי ללכת מכות לא פעם והוא היה נמוך ממני באיזה ראש. משהגיע תורי וגברו הקללות והגיעו לאיומים ולדחיפות, בלי איזה מאבטח בסביבה הקרובה שיתערב בנעשה, יכולתי סוף סוף לצאת לעבר הרכבת הקרובה. אלא שאותו בחור חביב ונחמד הלך מאחוריי ולפתע, לפני שנכנסתי לשירותים, חשתי בכאפה חזקה וצורבת ממש בעורפי, תוך כדי צעקה של "יא הומו מ***ין! חבל שסבים שלך לא מתו בשואה יא קוקסינל". בשלב הזה כבר חשתי מאוים מדי, אז תפסתי את ידו הסוררת תוך כדי שאני מסובב אותה ומצמיד אותו לקיר הסמוך. ניסיתי לעשות את הקול הנחמד ביותר שיכולתי. "שמע חבוב, שני דברים יש לי לומר לך: ראשית, "הומו" זאת לא ממש קללה אלא יותר משהו בכיוון של העדפה מינית, שנית יש לי חגורה שחורה בקראטה ואם ברצונך שאשבור לך כמה דברים, פשוט תבקש יפה פעם הבאה." כנראה שאמרתי את זה בצורה משכנעת למדי, כי הוא התנצל מיד ונעלם. (לפרוטוקול, אין לי באמת חגורה שחורה בקראטה). אז כמה דקות לאחר מכן כבר שקעתי באוזניות ברכבת בדרך הביתה. אבל השאלה שלי היא: למה? למה אי אפשר לחכות בישראל בתורים בלי להתעמת עם בבונים מצויים? ואולי, אם נשכיל לחנך את עצמנו לקצת יותר סבלנות וסובלנות, החברה הישראלית תהיה קצת יותר מאושרת. יהונתן גרנט, שכבת י״א
יא׳ סיימו בגרות בלשון וככה זה נראה למרות שיש מועד ב׳ 😭 
גרסה 2.0
יא׳ סיימו בגרות בלשון וככה זה נראה למרות שיש מועד ב׳ 😭 גרסה 2.0
לכבוד השנה החדשה שעל הפרק, התחדשנו בלוגו חדש לעיתון הבית ספרי 📰✏️
כתבו מה דעתכם עליו... איור - איתי קינן
לכבוד השנה החדשה שעל הפרק, התחדשנו בלוגו חדש לעיתון הבית ספרי 📰✏️ כתבו מה דעתכם עליו... איור - איתי קינן
מצעד הגאווה של מחזור "ס" 
סוף שנת יב. תום שש השנים המשמעותיות כנערים וכחניכי צפית. השנה בה באמת ניתן להרגיש את תמצית ערכי החינוך ואמות המוסר, שעליהן בית הספר עומד.
אך מסתבר שאצל חלק גדול מהשכבה הבוגרת בצפית, אותן נורמות של חינוך לא היוו חשיבות גדולה.
בין מה שמגניב ומשעשע, לבין מה שעובר את הגבול.
אני מדבר כמובן על אותה מסורת שנויה במחלוקת, שנועדה כדי לחגוג את אותו סוף של השנה המיוחלת בצפית, שנת יב. 
לאותם אלו שלא היו בצפית כדי לראות, או יותר נכון כדי לחוש את התענוג, אסביר: 
בכל סוף מחזור של השכבה הבוגרת, החלה לה מסורת ארוכת שנים שמטרתה לחגוג את סוף שנת הלימודים האחרונה בכל מיני מעשים שטותיים ונחמדים לעיתים, ובמקביל -  להוכיח "למי יש יותר גדול". אותה מסורת הגיע השנה לביטוי בקרב של השלכות מים הדדיות, או בשם היותר נפוץ -"מלחמת מים". תחילה, הקרב החל מהבוגרים - יב, ולאחר מכן הצטרפו אותם אלה שנפגעו מקרב האגו המטופש ולא יכלו לעמוד מנגד .
כשהבחנתי שאותה מלחמה מרחיקה לכת (ובאותה העת שקיבלתי שפריצים הגונים לפרצוף - בזמן שיד אחת מחזיקה תעודה , והשנייה פלאפון), ניסיתי לדבר תחילה עם הלוחמים האימתיינים, אך נתקלתי בקללות ובאיומים. לאחר מכן ניסיתי לדבר עם המורים, רכזי שכבה, שירי, יענקלה, ולבסוף גם עם גיא המנהל. הם כולם היו סבורים שהמעשים המוחצנים והאלימים האלה, הם בסך הכל ביטוי ל... לכלום.  לא הצלחתי להבין  מה היה התירוץ לטירוף המטופש הזה.. זה היה נראה כמו חוסר אונים אחד גדול של המערכת. 
בנוסף חשוב להבין כי כל המאורע הזה יכל להיות נחמד להפליא. מעין קינוח של שבירת מוסכמות וכללים חינוכיים בצפית. דבר מבורך.  אך במקום זאת  נוצר המצב של הפגנת כוח עלובה, שנועדה כדי להוכיח מה ? שסיימתם יב? ביג פאקינג דיל. זה לא החותם שאני הייתי רוצה להשאיר כיבניק, ונראה לי שגם הם לא. 
אני מספר את החוויה כתלמיד בוגר יחסית, יאניק. כאחד שיכול להתמודד עם המסורת האלימה 
והמטופשת הזו. אבל מה עם הקטנים שבנינו? השכבות הצעירות, אותם הילדים שלא יכלו להשמיע את קולם כנגד לבוגרים המאיימים. 
לדעתי שאלה חייבת להישאל כאן. איזה מסר אנחנו רוצים להעביר לבאים בתור, היבניקים העתידיים? 
האם אנחנו רוצים שצפית תיתקע בלופ אינסופי של בוגרים שמנסים להמחיש את ההיררכיה בצפית, בעוד שהשכבות הצעירות מקבלות את  המסר - לנצל את הכוח של שכבה למטרות מרגיזות  ופרימיטיביות. 
אז בואו תענו לי אתם. 
מה צפית רוצה? 
רואה אילני י"א
מצעד הגאווה של מחזור "ס" סוף שנת יב. תום שש השנים המשמעותיות כנערים וכחניכי צפית. השנה בה באמת ניתן להרגיש את תמצית ערכי החינוך ואמות המוסר, שעליהן בית הספר עומד. אך מסתבר שאצל חלק גדול מהשכבה הבוגרת בצפית, אותן נורמות של חינוך לא היוו חשיבות גדולה. בין מה שמגניב ומשעשע, לבין מה שעובר את הגבול. אני מדבר כמובן על אותה מסורת שנויה במחלוקת, שנועדה כדי לחגוג את אותו סוף של השנה המיוחלת בצפית, שנת יב. לאותם אלו שלא היו בצפית כדי לראות, או יותר נכון כדי לחוש את התענוג, אסביר: בכל סוף מחזור של השכבה הבוגרת, החלה לה מסורת ארוכת שנים שמטרתה לחגוג את סוף שנת הלימודים האחרונה בכל מיני מעשים שטותיים ונחמדים לעיתים, ובמקביל - להוכיח "למי יש יותר גדול". אותה מסורת הגיע השנה לביטוי בקרב של השלכות מים הדדיות, או בשם היותר נפוץ -"מלחמת מים". תחילה, הקרב החל מהבוגרים - יב, ולאחר מכן הצטרפו אותם אלה שנפגעו מקרב האגו המטופש ולא יכלו לעמוד מנגד . כשהבחנתי שאותה מלחמה מרחיקה לכת (ובאותה העת שקיבלתי שפריצים הגונים לפרצוף - בזמן שיד אחת מחזיקה תעודה , והשנייה פלאפון), ניסיתי לדבר תחילה עם הלוחמים האימתיינים, אך נתקלתי בקללות ובאיומים. לאחר מכן ניסיתי לדבר עם המורים, רכזי שכבה, שירי, יענקלה, ולבסוף גם עם גיא המנהל. הם כולם היו סבורים שהמעשים המוחצנים והאלימים האלה, הם בסך הכל ביטוי ל... לכלום. לא הצלחתי להבין מה היה התירוץ לטירוף המטופש הזה.. זה היה נראה כמו חוסר אונים אחד גדול של המערכת. בנוסף חשוב להבין כי כל המאורע הזה יכל להיות נחמד להפליא. מעין קינוח של שבירת מוסכמות וכללים חינוכיים בצפית. דבר מבורך. אך במקום זאת נוצר המצב של הפגנת כוח עלובה, שנועדה כדי להוכיח מה ? שסיימתם יב? ביג פאקינג דיל. זה לא החותם שאני הייתי רוצה להשאיר כיבניק, ונראה לי שגם הם לא. אני מספר את החוויה כתלמיד בוגר יחסית, יאניק. כאחד שיכול להתמודד עם המסורת האלימה והמטופשת הזו. אבל מה עם הקטנים שבנינו? השכבות הצעירות, אותם הילדים שלא יכלו להשמיע את קולם כנגד לבוגרים המאיימים. לדעתי שאלה חייבת להישאל כאן. איזה מסר אנחנו רוצים להעביר לבאים בתור, היבניקים העתידיים? האם אנחנו רוצים שצפית תיתקע בלופ אינסופי של בוגרים שמנסים להמחיש את ההיררכיה בצפית, בעוד שהשכבות הצעירות מקבלות את המסר - לנצל את הכוח של שכבה למטרות מרגיזות ופרימיטיביות. אז בואו תענו לי אתם. מה צפית רוצה? רואה אילני י"א
עוד שנה הסתיימה...
חופשה נעימה ובטוחה לכולם
קרדיט לצילום - יענק׳לה האחד והיחיד
עוד שנה הסתיימה... חופשה נעימה ובטוחה לכולם קרדיט לצילום - יענק׳לה האחד והיחיד
יום פרידה מיב׳ ❤(כן אנחנו יודעים שיש רק שניים)
יום פרידה מיב׳ ❤(כן אנחנו יודעים שיש רק שניים)
שקיעה,
היא רוקדת,
יפייפיה יחפה וערומה,
אני נושך אותה
נשיכת אהבה
ודמה מטפטף
בשדות המוארים בורוד

היא עולמי
אני לא כלום בלעדיה
אני לבדי בכלוב
עם היא לא איתי
אני אוהב אותה
חמוסה

כחלק ממטלת סיכום בשיעור אהבה חשבנו איך להעביר סוג אחר של אהבה. בחרנו להתייחס לסוג אהבה אגריסיבית וזו אהבה בין חמוסים. כשהחמוסה בזמן הביוץ החמוס מתייחס אליה באגריסביות, שורט ונושך אותה בזמן יחסי הזדווגות והיא נשארת פצועה. גם כשהצאצאים נולדים, הגבר לא עוזר לטפל בהם ואף יכול לפגוע בהם. האהבה האגריסיבית הזו היא מעגל סגור עבור החמוסה, אם היא לא תכנס להריון בזמן הוסת היא תדמם למוות. החמוסה במצב חוסר אונים, היא נפגעת מהאהבה בינה לבין החמוס ואין באפשרותה לצאת מהמצב. אדם ואני (הדר) בחנו להציג את האהבה הזו בצורה מופשטת על ידי סרטון, תודה שצפיתם
אדם בן שבת והדר שאול
שקיעה, היא רוקדת, יפייפיה יחפה וערומה, אני נושך אותה נשיכת אהבה ודמה מטפטף בשדות המוארים בורוד היא עולמי אני לא כלום בלעדיה אני לבדי בכלוב עם היא לא איתי אני אוהב אותה חמוסה כחלק ממטלת סיכום בשיעור אהבה חשבנו איך להעביר סוג אחר של אהבה. בחרנו להתייחס לסוג אהבה אגריסיבית וזו אהבה בין חמוסים. כשהחמוסה בזמן הביוץ החמוס מתייחס אליה באגריסביות, שורט ונושך אותה בזמן יחסי הזדווגות והיא נשארת פצועה. גם כשהצאצאים נולדים, הגבר לא עוזר לטפל בהם ואף יכול לפגוע בהם. האהבה האגריסיבית הזו היא מעגל סגור עבור החמוסה, אם היא לא תכנס להריון בזמן הוסת היא תדמם למוות. החמוסה במצב חוסר אונים, היא נפגעת מהאהבה בינה לבין החמוס ואין באפשרותה לצאת מהמצב. אדם ואני (הדר) בחנו להציג את האהבה הזו בצורה מופשטת על ידי סרטון, תודה שצפיתם אדם בן שבת והדר שאול
שגיב וכיתתו, הנחשונים, שקפצו לבריכת האסקייפרום בערב פרידה. מחר יפתחו חדרי אסקייפרום נוספים בשכבת ח'. בהצלחה לכל הכיתות.🔐🗝❔
שגיב וכיתתו, הנחשונים, שקפצו לבריכת האסקייפרום בערב פרידה. מחר יפתחו חדרי אסקייפרום נוספים בשכבת ח'. בהצלחה לכל הכיתות.🔐🗝❔
ערב חגיגי לסיום שנת המצוות
ערב חגיגי לסיום שנת המצוות
ובהמשך לפרוייקט הסיום במגמת תיאטרון- שכבת י' וסל א' ממשיכות להפתיע!

מגמת אמנות מציעה לכם/ן תערוכת עבודות שמסכמת את השנה הראשונה של השכבה במגמה, ומשלבת כמה מהיצירות של כל תלמיד ותלמידה מהמגמה. 
מומלץ להגיע!
מיקום: במרחב לצד כיתת האומנות והסדנא של לואיס.

מגמת מוסיקה (של שכבה י' וגם של שכבות החטיבה העליונה האחרות) ארגנה ערב מגמה מעניין ומקורי, מבטיח הפתעות וצלילי קסם!  הערב ייערך ביום שני ה-12/6 (ממש היום!) ויתחיל בשעה 19:30. מיקום: בחדר האוכל - צפית. 
נשמח לראותכם/ן בין המבקרים/ות בשני האירועים! ספרו לחבריכם/ן
ובהמשך לפרוייקט הסיום במגמת תיאטרון- שכבת י' וסל א' ממשיכות להפתיע! מגמת אמנות מציעה לכם/ן תערוכת עבודות שמסכמת את השנה הראשונה של השכבה במגמה, ומשלבת כמה מהיצירות של כל תלמיד ותלמידה מהמגמה. מומלץ להגיע! מיקום: במרחב לצד כיתת האומנות והסדנא של לואיס. מגמת מוסיקה (של שכבה י' וגם של שכבות החטיבה העליונה האחרות) ארגנה ערב מגמה מעניין ומקורי, מבטיח הפתעות וצלילי קסם! הערב ייערך ביום שני ה-12/6 (ממש היום!) ויתחיל בשעה 19:30. מיקום: בחדר האוכל - צפית. נשמח לראותכם/ן בין המבקרים/ות בשני האירועים! ספרו לחבריכם/ן
היום (ראשון) מגמת תיאטרון שכבה י׳ חוותה את ההפקה הראשונה שלהם כמגמה. 
הנושא הוא ״מעגל החיים״. כיתת תיאטרון בחרה להציג את נושא זה לפי דרך ראייתם. 
כל הכבוד לכם! וכמובן כל הכבוד לשרון גורן שעזרה ותמכה לאורך כל הדרך!
היום (ראשון) מגמת תיאטרון שכבה י׳ חוותה את ההפקה הראשונה שלהם כמגמה. הנושא הוא ״מעגל החיים״. כיתת תיאטרון בחרה להציג את נושא זה לפי דרך ראייתם. כל הכבוד לכם! וכמובן כל הכבוד לשרון גורן שעזרה ותמכה לאורך כל הדרך!
שכבת יב היום ציינה את סיום בית הספר📝.
היה טקס יפיפה, מצחיק ומרגש... אוהבים אתכם מאוד, שכבה יקרה ומוערכת, תמשיכו לבטא את עצמכם כה היטב בהמשך💐🎊❤️
שכבת יב היום ציינה את סיום בית הספר📝. היה טקס יפיפה, מצחיק ומרגש... אוהבים אתכם מאוד, שכבה יקרה ומוערכת, תמשיכו לבטא את עצמכם כה היטב בהמשך💐🎊❤️