an online Instagram web viewer
  • zafitnik
    צפינסטוש
    @zafitnik

Images by zafitnik

יא׳ סיימו בגרות בלשון וככה זה נראה למרות שיש מועד ב׳ 😭 
גרסה 2.0
יא׳ סיימו בגרות בלשון וככה זה נראה למרות שיש מועד ב׳ 😭 גרסה 2.0
לכבוד השנה החדשה שעל הפרק, התחדשנו בלוגו חדש לעיתון הבית ספרי 📰✏️
כתבו מה דעתכם עליו... איור - איתי קינן
לכבוד השנה החדשה שעל הפרק, התחדשנו בלוגו חדש לעיתון הבית ספרי 📰✏️ כתבו מה דעתכם עליו... איור - איתי קינן
מצעד הגאווה של מחזור "ס" 
סוף שנת יב. תום שש השנים המשמעותיות כנערים וכחניכי צפית. השנה בה באמת ניתן להרגיש את תמצית ערכי החינוך ואמות המוסר, שעליהן בית הספר עומד.
אך מסתבר שאצל חלק גדול מהשכבה הבוגרת בצפית, אותן נורמות של חינוך לא היוו חשיבות גדולה.
בין מה שמגניב ומשעשע, לבין מה שעובר את הגבול.
אני מדבר כמובן על אותה מסורת שנויה במחלוקת, שנועדה כדי לחגוג את אותו סוף של השנה המיוחלת בצפית, שנת יב. 
לאותם אלו שלא היו בצפית כדי לראות, או יותר נכון כדי לחוש את התענוג, אסביר: 
בכל סוף מחזור של השכבה הבוגרת, החלה לה מסורת ארוכת שנים שמטרתה לחגוג את סוף שנת הלימודים האחרונה בכל מיני מעשים שטותיים ונחמדים לעיתים, ובמקביל -  להוכיח "למי יש יותר גדול". אותה מסורת הגיע השנה לביטוי בקרב של השלכות מים הדדיות, או בשם היותר נפוץ -"מלחמת מים". תחילה, הקרב החל מהבוגרים - יב, ולאחר מכן הצטרפו אותם אלה שנפגעו מקרב האגו המטופש ולא יכלו לעמוד מנגד .
כשהבחנתי שאותה מלחמה מרחיקה לכת (ובאותה העת שקיבלתי שפריצים הגונים לפרצוף - בזמן שיד אחת מחזיקה תעודה , והשנייה פלאפון), ניסיתי לדבר תחילה עם הלוחמים האימתיינים, אך נתקלתי בקללות ובאיומים. לאחר מכן ניסיתי לדבר עם המורים, רכזי שכבה, שירי, יענקלה, ולבסוף גם עם גיא המנהל. הם כולם היו סבורים שהמעשים המוחצנים והאלימים האלה, הם בסך הכל ביטוי ל... לכלום.  לא הצלחתי להבין  מה היה התירוץ לטירוף המטופש הזה.. זה היה נראה כמו חוסר אונים אחד גדול של המערכת. 
בנוסף חשוב להבין כי כל המאורע הזה יכל להיות נחמד להפליא. מעין קינוח של שבירת מוסכמות וכללים חינוכיים בצפית. דבר מבורך.  אך במקום זאת  נוצר המצב של הפגנת כוח עלובה, שנועדה כדי להוכיח מה ? שסיימתם יב? ביג פאקינג דיל. זה לא החותם שאני הייתי רוצה להשאיר כיבניק, ונראה לי שגם הם לא. 
אני מספר את החוויה כתלמיד בוגר יחסית, יאניק. כאחד שיכול להתמודד עם המסורת האלימה 
והמטופשת הזו. אבל מה עם הקטנים שבנינו? השכבות הצעירות, אותם הילדים שלא יכלו להשמיע את קולם כנגד לבוגרים המאיימים. 
לדעתי שאלה חייבת להישאל כאן. איזה מסר אנחנו רוצים להעביר לבאים בתור, היבניקים העתידיים? 
האם אנחנו רוצים שצפית תיתקע בלופ אינסופי של בוגרים שמנסים להמחיש את ההיררכיה בצפית, בעוד שהשכבות הצעירות מקבלות את  המסר - לנצל את הכוח של שכבה למטרות מרגיזות  ופרימיטיביות. 
אז בואו תענו לי אתם. 
מה צפית רוצה? 
רואה אילני י"א
מצעד הגאווה של מחזור "ס" סוף שנת יב. תום שש השנים המשמעותיות כנערים וכחניכי צפית. השנה בה באמת ניתן להרגיש את תמצית ערכי החינוך ואמות המוסר, שעליהן בית הספר עומד. אך מסתבר שאצל חלק גדול מהשכבה הבוגרת בצפית, אותן נורמות של חינוך לא היוו חשיבות גדולה. בין מה שמגניב ומשעשע, לבין מה שעובר את הגבול. אני מדבר כמובן על אותה מסורת שנויה במחלוקת, שנועדה כדי לחגוג את אותו סוף של השנה המיוחלת בצפית, שנת יב. לאותם אלו שלא היו בצפית כדי לראות, או יותר נכון כדי לחוש את התענוג, אסביר: בכל סוף מחזור של השכבה הבוגרת, החלה לה מסורת ארוכת שנים שמטרתה לחגוג את סוף שנת הלימודים האחרונה בכל מיני מעשים שטותיים ונחמדים לעיתים, ובמקביל - להוכיח "למי יש יותר גדול". אותה מסורת הגיע השנה לביטוי בקרב של השלכות מים הדדיות, או בשם היותר נפוץ -"מלחמת מים". תחילה, הקרב החל מהבוגרים - יב, ולאחר מכן הצטרפו אותם אלה שנפגעו מקרב האגו המטופש ולא יכלו לעמוד מנגד . כשהבחנתי שאותה מלחמה מרחיקה לכת (ובאותה העת שקיבלתי שפריצים הגונים לפרצוף - בזמן שיד אחת מחזיקה תעודה , והשנייה פלאפון), ניסיתי לדבר תחילה עם הלוחמים האימתיינים, אך נתקלתי בקללות ובאיומים. לאחר מכן ניסיתי לדבר עם המורים, רכזי שכבה, שירי, יענקלה, ולבסוף גם עם גיא המנהל. הם כולם היו סבורים שהמעשים המוחצנים והאלימים האלה, הם בסך הכל ביטוי ל... לכלום. לא הצלחתי להבין מה היה התירוץ לטירוף המטופש הזה.. זה היה נראה כמו חוסר אונים אחד גדול של המערכת. בנוסף חשוב להבין כי כל המאורע הזה יכל להיות נחמד להפליא. מעין קינוח של שבירת מוסכמות וכללים חינוכיים בצפית. דבר מבורך. אך במקום זאת נוצר המצב של הפגנת כוח עלובה, שנועדה כדי להוכיח מה ? שסיימתם יב? ביג פאקינג דיל. זה לא החותם שאני הייתי רוצה להשאיר כיבניק, ונראה לי שגם הם לא. אני מספר את החוויה כתלמיד בוגר יחסית, יאניק. כאחד שיכול להתמודד עם המסורת האלימה והמטופשת הזו. אבל מה עם הקטנים שבנינו? השכבות הצעירות, אותם הילדים שלא יכלו להשמיע את קולם כנגד לבוגרים המאיימים. לדעתי שאלה חייבת להישאל כאן. איזה מסר אנחנו רוצים להעביר לבאים בתור, היבניקים העתידיים? האם אנחנו רוצים שצפית תיתקע בלופ אינסופי של בוגרים שמנסים להמחיש את ההיררכיה בצפית, בעוד שהשכבות הצעירות מקבלות את המסר - לנצל את הכוח של שכבה למטרות מרגיזות ופרימיטיביות. אז בואו תענו לי אתם. מה צפית רוצה? רואה אילני י"א
עוד שנה הסתיימה...
חופשה נעימה ובטוחה לכולם
קרדיט לצילום - יענק׳לה האחד והיחיד
עוד שנה הסתיימה... חופשה נעימה ובטוחה לכולם קרדיט לצילום - יענק׳לה האחד והיחיד
יום פרידה מיב׳ ❤(כן אנחנו יודעים שיש רק שניים)
יום פרידה מיב׳ ❤(כן אנחנו יודעים שיש רק שניים)
שקיעה,
היא רוקדת,
יפייפיה יחפה וערומה,
אני נושך אותה
נשיכת אהבה
ודמה מטפטף
בשדות המוארים בורוד

היא עולמי
אני לא כלום בלעדיה
אני לבדי בכלוב
עם היא לא איתי
אני אוהב אותה
חמוסה

כחלק ממטלת סיכום בשיעור אהבה חשבנו איך להעביר סוג אחר של אהבה. בחרנו להתייחס לסוג אהבה אגריסיבית וזו אהבה בין חמוסים. כשהחמוסה בזמן הביוץ החמוס מתייחס אליה באגריסביות, שורט ונושך אותה בזמן יחסי הזדווגות והיא נשארת פצועה. גם כשהצאצאים נולדים, הגבר לא עוזר לטפל בהם ואף יכול לפגוע בהם. האהבה האגריסיבית הזו היא מעגל סגור עבור החמוסה, אם היא לא תכנס להריון בזמן הוסת היא תדמם למוות. החמוסה במצב חוסר אונים, היא נפגעת מהאהבה בינה לבין החמוס ואין באפשרותה לצאת מהמצב. אדם ואני (הדר) בחנו להציג את האהבה הזו בצורה מופשטת על ידי סרטון, תודה שצפיתם
אדם בן שבת והדר שאול
שקיעה, היא רוקדת, יפייפיה יחפה וערומה, אני נושך אותה נשיכת אהבה ודמה מטפטף בשדות המוארים בורוד היא עולמי אני לא כלום בלעדיה אני לבדי בכלוב עם היא לא איתי אני אוהב אותה חמוסה כחלק ממטלת סיכום בשיעור אהבה חשבנו איך להעביר סוג אחר של אהבה. בחרנו להתייחס לסוג אהבה אגריסיבית וזו אהבה בין חמוסים. כשהחמוסה בזמן הביוץ החמוס מתייחס אליה באגריסביות, שורט ונושך אותה בזמן יחסי הזדווגות והיא נשארת פצועה. גם כשהצאצאים נולדים, הגבר לא עוזר לטפל בהם ואף יכול לפגוע בהם. האהבה האגריסיבית הזו היא מעגל סגור עבור החמוסה, אם היא לא תכנס להריון בזמן הוסת היא תדמם למוות. החמוסה במצב חוסר אונים, היא נפגעת מהאהבה בינה לבין החמוס ואין באפשרותה לצאת מהמצב. אדם ואני (הדר) בחנו להציג את האהבה הזו בצורה מופשטת על ידי סרטון, תודה שצפיתם אדם בן שבת והדר שאול
שגיב וכיתתו, הנחשונים, שקפצו לבריכת האסקייפרום בערב פרידה. מחר יפתחו חדרי אסקייפרום נוספים בשכבת ח'. בהצלחה לכל הכיתות.🔐🗝❔
שגיב וכיתתו, הנחשונים, שקפצו לבריכת האסקייפרום בערב פרידה. מחר יפתחו חדרי אסקייפרום נוספים בשכבת ח'. בהצלחה לכל הכיתות.🔐🗝❔
ערב חגיגי לסיום שנת המצוות
ערב חגיגי לסיום שנת המצוות
ובהמשך לפרוייקט הסיום במגמת תיאטרון- שכבת י' וסל א' ממשיכות להפתיע!

מגמת אמנות מציעה לכם/ן תערוכת עבודות שמסכמת את השנה הראשונה של השכבה במגמה, ומשלבת כמה מהיצירות של כל תלמיד ותלמידה מהמגמה. 
מומלץ להגיע!
מיקום: במרחב לצד כיתת האומנות והסדנא של לואיס.

מגמת מוסיקה (של שכבה י' וגם של שכבות החטיבה העליונה האחרות) ארגנה ערב מגמה מעניין ומקורי, מבטיח הפתעות וצלילי קסם!  הערב ייערך ביום שני ה-12/6 (ממש היום!) ויתחיל בשעה 19:30. מיקום: בחדר האוכל - צפית. 
נשמח לראותכם/ן בין המבקרים/ות בשני האירועים! ספרו לחבריכם/ן
ובהמשך לפרוייקט הסיום במגמת תיאטרון- שכבת י' וסל א' ממשיכות להפתיע! מגמת אמנות מציעה לכם/ן תערוכת עבודות שמסכמת את השנה הראשונה של השכבה במגמה, ומשלבת כמה מהיצירות של כל תלמיד ותלמידה מהמגמה. מומלץ להגיע! מיקום: במרחב לצד כיתת האומנות והסדנא של לואיס. מגמת מוסיקה (של שכבה י' וגם של שכבות החטיבה העליונה האחרות) ארגנה ערב מגמה מעניין ומקורי, מבטיח הפתעות וצלילי קסם! הערב ייערך ביום שני ה-12/6 (ממש היום!) ויתחיל בשעה 19:30. מיקום: בחדר האוכל - צפית. נשמח לראותכם/ן בין המבקרים/ות בשני האירועים! ספרו לחבריכם/ן
היום (ראשון) מגמת תיאטרון שכבה י׳ חוותה את ההפקה הראשונה שלהם כמגמה. 
הנושא הוא ״מעגל החיים״. כיתת תיאטרון בחרה להציג את נושא זה לפי דרך ראייתם. 
כל הכבוד לכם! וכמובן כל הכבוד לשרון גורן שעזרה ותמכה לאורך כל הדרך!
היום (ראשון) מגמת תיאטרון שכבה י׳ חוותה את ההפקה הראשונה שלהם כמגמה. הנושא הוא ״מעגל החיים״. כיתת תיאטרון בחרה להציג את נושא זה לפי דרך ראייתם. כל הכבוד לכם! וכמובן כל הכבוד לשרון גורן שעזרה ותמכה לאורך כל הדרך!
שכבת יב היום ציינה את סיום בית הספר📝.
היה טקס יפיפה, מצחיק ומרגש... אוהבים אתכם מאוד, שכבה יקרה ומוערכת, תמשיכו לבטא את עצמכם כה היטב בהמשך💐🎊❤️
שכבת יב היום ציינה את סיום בית הספר📝. היה טקס יפיפה, מצחיק ומרגש... אוהבים אתכם מאוד, שכבה יקרה ומוערכת, תמשיכו לבטא את עצמכם כה היטב בהמשך💐🎊❤️
שבוע ההישרדות התקיים במסגרת שיעור אדם וחברה בשכבת ז'. בכל יום כיתה אחרת יצאה לשטח ביער חרובית. התחלקנו לצוותים ובעזרת ט'טניקים הכנו מקום בו הקמנו מחסה, הכנו מדורה ובנינו מסנדות ציליה, שולחן, ספסל ומתקן להובלת מים. 
כפי שלמדנו בכיתות סיפקנו לעצמינו את כל הצרכים הפיזיולוגיים. 
באופן אישי נהנתי לבנות את הדברים, להשתמש בהם ולעבוד בעבודת צוות. 
תודה רבה לרמי בר ואורנה טל ולתלמידי כיתות ט' שהיו איתנו.
אלה לב
שבוע ההישרדות התקיים במסגרת שיעור אדם וחברה בשכבת ז'. בכל יום כיתה אחרת יצאה לשטח ביער חרובית. התחלקנו לצוותים ובעזרת ט'טניקים הכנו מקום בו הקמנו מחסה, הכנו מדורה ובנינו מסנדות ציליה, שולחן, ספסל ומתקן להובלת מים. כפי שלמדנו בכיתות סיפקנו לעצמינו את כל הצרכים הפיזיולוגיים. באופן אישי נהנתי לבנות את הדברים, להשתמש בהם ולעבוד בעבודת צוות. תודה רבה לרמי בר ואורנה טל ולתלמידי כיתות ט' שהיו איתנו. אלה לב
הרגע של ג'ינג'י -תודה על שנים של עבודה והשקעה בנושא הזה"ב.  אנשי צפית בעת קבלת פרס הזהב בירושלים. 👏🏻👏🏻
הרגע של ג'ינג'י -תודה על שנים של עבודה והשקעה בנושא הזה"ב. אנשי צפית בעת קבלת פרס הזהב בירושלים. 👏🏻👏🏻
אליפות הארץ בכדור עף חופים🏖🏐✌
אליפות הארץ בכדור עף חופים🏖🏐✌
היום התקיימה ארוחה גדולה ומשותפת לתלמידי יב' ולמורים שהיו איתנו לאורך כל שש שנותינו בצפית. יחד אכלנו, צחקנו ובירכנו את המורים.
 היה מרגש ומסכם בהחלט💗🍨
היום התקיימה ארוחה גדולה ומשותפת לתלמידי יב' ולמורים שהיו איתנו לאורך כל שש שנותינו בצפית. יחד אכלנו, צחקנו ובירכנו את המורים. היה מרגש ומסכם בהחלט💗🍨
זה היה עוד יום שני ארוך, וישבתי כהרגלי בשעה תשיעית, אי שם בגלריה על יד החדר מורים, ופותר, כשחצי מהמוח ישן והשני שחוק מתשע שעות של ישיבה אינסופית בכיתה, לפתור תרגיל לא ממש מעניין באינטגרלים.

אני בינתיים נאלץ להילחם במוחי שלי, שמנסה בכל הכוח לא לפתור את אותו אינטגרל, וחושב על הכל, החל מהמורה לאמנות שהייתה לי בכיתה ג האויבת המושבעת ועד למלצרית החביבה שהתחילה איתי בנמל תל אביב בסופש שלפני זה. רק לא מתמטיקה.

תוך כדי המאבק הבלתי מתפשר עברה המורה לצידי, לראות שאני לא חולם.

הראיתי לה את דרך הפתרון, ולפתע נתקפתי שאגה אדירה: "אתה לא יכול לכתוב 81 מתחת לשורש ואז 9 למעלה!!!" "ובכן, אבל זה נכון… אם אכן הייתה לי טעות ודאי היא נפלה בהמשך התרגיל…" "מתמטיקה היא שפה." מאוד קשה לי עם הקיבעון המחשבתי הזה, ורציתי מאוד להגיד מה אני חושב עליו. אבל העדפתי לסתום את הפה ולהמשיך.

תוך כדי שאני ממשיך לפתור את התרגיל אני מגיע למסקנה שבתכלס העולם רק מרוויח מהשגיאות הטיפשיות האלה.

אם האדם הקדמון לא היה מפיל בטעות אבן צור שיצרה ניצוץ, לא הייתה לנו היום אש לבשל.

אם כריסטופר קולומבוס לא היה מפליג מערבה כשחשב בטעות שיגיע להודו, לא היינו מגלים את אמריקה.

אם אלכסנדר פלמינג, מגלה האנטיביוטיקה, לא היה שוכח בטעות את צלחת הפטרי שלו בחוץ ובכך מגלה את הפניצילין, אנשים היום היו ממשיכים למות בגיל ארבעים מדלקת גרון.

אם הסינים לא היו מנסים לייצר שיקוי לחיי נצח וממציאים בטעות את חומר הנפץ, לא היו לנו זיקוקים ביום העצמאות או רקטות לשיגור לוויני תקשורת לחלל.

אם לא היו מתרחשות שגיאות קטנות, "מוטציות" במהלך הליך חלוקת התא ושכפול הדנ"א, האבולוציה לא הייתה מתקיימת כולנו היינו עדיין חיידקים קטנים באוקיינוס. וסביר להניח שלא הייתי יכול לפתור תרגיל אינטגרלים או לכתוב כתבות לצפיתניק במצב הזה.

אז אולי עכשיו, יש לי תשובה לא רעה בכלל: 
אמת, המתמטיקה היא בהחלט שפה, אבל אם אנחנו באמת רוצים להשתמש בה ולהיעזר בה כדי להתקדם, אנחנו צריכים לעיתים לחרוג מהכללים, ולטעות, ולטעות ושוב פעם לטעות. 
הכלל הזה נכון לכל תחום שאפשר לחשוב עליו, כי רק ככה, נהפוך את העולם למקום טוב יותר.

יהונתן גרנט
זה היה עוד יום שני ארוך, וישבתי כהרגלי בשעה תשיעית, אי שם בגלריה על יד החדר מורים, ופותר, כשחצי מהמוח ישן והשני שחוק מתשע שעות של ישיבה אינסופית בכיתה, לפתור תרגיל לא ממש מעניין באינטגרלים. אני בינתיים נאלץ להילחם במוחי שלי, שמנסה בכל הכוח לא לפתור את אותו אינטגרל, וחושב על הכל, החל מהמורה לאמנות שהייתה לי בכיתה ג האויבת המושבעת ועד למלצרית החביבה שהתחילה איתי בנמל תל אביב בסופש שלפני זה. רק לא מתמטיקה. תוך כדי המאבק הבלתי מתפשר עברה המורה לצידי, לראות שאני לא חולם. הראיתי לה את דרך הפתרון, ולפתע נתקפתי שאגה אדירה: "אתה לא יכול לכתוב 81 מתחת לשורש ואז 9 למעלה!!!" "ובכן, אבל זה נכון… אם אכן הייתה לי טעות ודאי היא נפלה בהמשך התרגיל…" "מתמטיקה היא שפה." מאוד קשה לי עם הקיבעון המחשבתי הזה, ורציתי מאוד להגיד מה אני חושב עליו. אבל העדפתי לסתום את הפה ולהמשיך. תוך כדי שאני ממשיך לפתור את התרגיל אני מגיע למסקנה שבתכלס העולם רק מרוויח מהשגיאות הטיפשיות האלה. אם האדם הקדמון לא היה מפיל בטעות אבן צור שיצרה ניצוץ, לא הייתה לנו היום אש לבשל. אם כריסטופר קולומבוס לא היה מפליג מערבה כשחשב בטעות שיגיע להודו, לא היינו מגלים את אמריקה. אם אלכסנדר פלמינג, מגלה האנטיביוטיקה, לא היה שוכח בטעות את צלחת הפטרי שלו בחוץ ובכך מגלה את הפניצילין, אנשים היום היו ממשיכים למות בגיל ארבעים מדלקת גרון. אם הסינים לא היו מנסים לייצר שיקוי לחיי נצח וממציאים בטעות את חומר הנפץ, לא היו לנו זיקוקים ביום העצמאות או רקטות לשיגור לוויני תקשורת לחלל. אם לא היו מתרחשות שגיאות קטנות, "מוטציות" במהלך הליך חלוקת התא ושכפול הדנ"א, האבולוציה לא הייתה מתקיימת כולנו היינו עדיין חיידקים קטנים באוקיינוס. וסביר להניח שלא הייתי יכול לפתור תרגיל אינטגרלים או לכתוב כתבות לצפיתניק במצב הזה. אז אולי עכשיו, יש לי תשובה לא רעה בכלל: אמת, המתמטיקה היא בהחלט שפה, אבל אם אנחנו באמת רוצים להשתמש בה ולהיעזר בה כדי להתקדם, אנחנו צריכים לעיתים לחרוג מהכללים, ולטעות, ולטעות ושוב פעם לטעות. הכלל הזה נכון לכל תחום שאפשר לחשוב עליו, כי רק ככה, נהפוך את העולם למקום טוב יותר. יהונתן גרנט
בזמן שאתם נפשתם בין מיצ"ב למיצ"ב, מורי צפית נפשו והתרעננו בסיור ביפו🤗😎
בזמן שאתם נפשתם בין מיצ"ב למיצ"ב, מורי צפית נפשו והתרעננו בסיור ביפו🤗😎
אתמול (שני) שכבת י״א יצאה לסיור בנושא ציונות. 
ביקרנו בעיקר באזור של הקבוצות הראשונות שנוסדו על ידי אנשי העלייה השנייה, ולמדנו על קבוצת כינרת. המסר הופנם, ציונות הייתה חלק בלתי נפרד מהרעיון של מדינה יהודית בארץ, ותרמה רבות לפיתוח הארץ, למרות הקשיים הרבים של העולים.
הייתה חוויה מאוד כיפית!
אתמול (שני) שכבת י״א יצאה לסיור בנושא ציונות. ביקרנו בעיקר באזור של הקבוצות הראשונות שנוסדו על ידי אנשי העלייה השנייה, ולמדנו על קבוצת כינרת. המסר הופנם, ציונות הייתה חלק בלתי נפרד מהרעיון של מדינה יהודית בארץ, ותרמה רבות לפיתוח הארץ, למרות הקשיים הרבים של העולים. הייתה חוויה מאוד כיפית!