an online Instagram web viewer
  • zafitnik
    צפינסטוש
    @zafitnik

Images by zafitnik

שוש: טוב, אז יא'ניקיות, מה אתן אומרות על החלק הראשון בסדנאות? 
שושנה: בהרצאה, אני יכולה להגיד, שהתרכזתי מאוד. בשל הדיבור המהיר וה"עממי" של רן, לא הצלחתי לאבד את הקשב לרגע, להבדיל ממה שקורה לי עם מרצים אחרים.

שוש: אני מסכימה שההרצאה הייתה רציפה, מובנת וקלה להכלה, עם זאת, לא הרגשתי שהתפוצצתי ממידע חדש.  אבל אולי זה דווקא טוב להדגיש את הנושא הערכי בתוך המין. וכמובן שאם זה לא מועבר באופן יבש, אלא באופן ישיר ובגובה העיניים, זה הכי כיף ומעניין ביחד.

שושינק'ה: ההרצאה הייתה כפית והכול, אבל לא חידשה לי כלום... הרגיש לי שהוא דיבר על דברים ידועים פשוט אמר אותם באופן מצחיק וסוחף. באופן כללי ביאס אותי שבאף שלב לא דיברו על זה שמין זה בעצם טוב. ובעיקר התעסקו בעניין של הסכמה, פורנוגרפיה והטרדות מיניות מה שמאוד מבאס אותי כי זה מציג מניות כדבר מפחיד ולפי דעתי זה מלחיץ את התלמידים.

שושה: מה שבעיקר לקחתי מההרצאה הזאת זה את ההתייחסות לכך, שכל אחת ואחד מאיתנו צריכים לתת ללמוד חינוך מיני. רן דיבר הרבה על איך אופי חזק מתבטא במיניות וביחסים. כאשר אתה מרגיש מספיק שלם ובטוח בעצמך התקשורת ישירה ובריאה יותר וכך ניתן להבין את הצרכים של הפרטנר שלך. רן התייחס לכך שיחסי הכוחות בין הפרטנרים צריכים להיות שווים, לא כמו שמוצג לנו בפורנו או בנסיכות של דיסני (מנשקים אותן כשהן מחוסרות הכרה או מחכות לנסיך שיבוא להציל אותן). שושינק'ה: אני חושבת שבאף שלב בחיים שלי, לא עברתי חינוך מיני כמו שצריך.
לא שיחות עם ההורים וגם לא בבית הספר, במיוחד בתחילת חט"ב שזה גיל מאוד קריטי, שבו מתחילים לקבל מודעות לעניין. אני חושבת שזו טעות, כי באמת שיש דברים, שצריך לדעת ולא מדברים אתנו עליהם.

שיחה בין בנות יא' שנקלטה באוזנו של כתבנו חד השמיעה👂
שוש: טוב, אז יא'ניקיות, מה אתן אומרות על החלק הראשון בסדנאות? שושנה: בהרצאה, אני יכולה להגיד, שהתרכזתי מאוד. בשל הדיבור המהיר וה"עממי" של רן, לא הצלחתי לאבד את הקשב לרגע, להבדיל ממה שקורה לי עם מרצים אחרים. שוש: אני מסכימה שההרצאה הייתה רציפה, מובנת וקלה להכלה, עם זאת, לא הרגשתי שהתפוצצתי ממידע חדש. אבל אולי זה דווקא טוב להדגיש את הנושא הערכי בתוך המין. וכמובן שאם זה לא מועבר באופן יבש, אלא באופן ישיר ובגובה העיניים, זה הכי כיף ומעניין ביחד. שושינק'ה: ההרצאה הייתה כפית והכול, אבל לא חידשה לי כלום... הרגיש לי שהוא דיבר על דברים ידועים פשוט אמר אותם באופן מצחיק וסוחף. באופן כללי ביאס אותי שבאף שלב לא דיברו על זה שמין זה בעצם טוב. ובעיקר התעסקו בעניין של הסכמה, פורנוגרפיה והטרדות מיניות מה שמאוד מבאס אותי כי זה מציג מניות כדבר מפחיד ולפי דעתי זה מלחיץ את התלמידים. שושה: מה שבעיקר לקחתי מההרצאה הזאת זה את ההתייחסות לכך, שכל אחת ואחד מאיתנו צריכים לתת ללמוד חינוך מיני. רן דיבר הרבה על איך אופי חזק מתבטא במיניות וביחסים. כאשר אתה מרגיש מספיק שלם ובטוח בעצמך התקשורת ישירה ובריאה יותר וכך ניתן להבין את הצרכים של הפרטנר שלך. רן התייחס לכך שיחסי הכוחות בין הפרטנרים צריכים להיות שווים, לא כמו שמוצג לנו בפורנו או בנסיכות של דיסני (מנשקים אותן כשהן מחוסרות הכרה או מחכות לנסיך שיבוא להציל אותן). שושינק'ה: אני חושבת שבאף שלב בחיים שלי, לא עברתי חינוך מיני כמו שצריך. לא שיחות עם ההורים וגם לא בבית הספר, במיוחד בתחילת חט"ב שזה גיל מאוד קריטי, שבו מתחילים לקבל מודעות לעניין. אני חושבת שזו טעות, כי באמת שיש דברים, שצריך לדעת ולא מדברים אתנו עליהם. שיחה בין בנות יא' שנקלטה באוזנו של כתבנו חד השמיעה👂
ביום שישי בערב הגיעה משלחת הפולנים לבית הספר, שתתלווה לילדים משכבה יא׳.
מאחלים רק כיף, צוות צפיתניק 🌺
ביום שישי בערב הגיעה משלחת הפולנים לבית הספר, שתתלווה לילדים משכבה יא׳. מאחלים רק כיף, צוות צפיתניק 🌺
ניצחון! 
נבחרת הכדורגל התוססת של צפית יצאה לטורניר גורלי במיוחד במרחבים (ליד בירת הכדורגל הדרומית רהט)  במשחק הראשון התמודדו  השחקנים מול מקיף כסייפה האיומים, הנבחרת לא נרתעה ולאחר משחק גדול ניצחה 2-0 משערים של דניאל הכספי (חלוץ נשמה) ושי גלר (טיל בכנף). לאחר שריקת הסיום עלו כסייפה ומרחבים למשחק שנגמר 1-1. לאחר מכן עלתה הנבחרת למשחק מול מארחת הטורניר מרחבים. לאחר גול של רועי זוסמן (חלוץ נשמה) והחמצה מול שער ריק של שי גלר התוצאה עמדה על 2-1 למרחבים (הרבה הודות ליכולת פושרת של השוער ניב (קבב בשער) שפירא) הכל התנקז לדקה ה90 שם בבעיטה חופשית מרהיבה יואב רפפורט שלח כדור לחיבורים ואת נבחרת צפית לשלב הבא מהמקום הראשון.
נתראה בשלב הבא (גיא תפנה מקום במשרד לגביע)

שחר טל. כתב/קשר נשמה/מלך איבודי הכדור של הטורניר.
ניצחון! נבחרת הכדורגל התוססת של צפית יצאה לטורניר גורלי במיוחד במרחבים (ליד בירת הכדורגל הדרומית רהט) במשחק הראשון התמודדו השחקנים מול מקיף כסייפה האיומים, הנבחרת לא נרתעה ולאחר משחק גדול ניצחה 2-0 משערים של דניאל הכספי (חלוץ נשמה) ושי גלר (טיל בכנף). לאחר שריקת הסיום עלו כסייפה ומרחבים למשחק שנגמר 1-1. לאחר מכן עלתה הנבחרת למשחק מול מארחת הטורניר מרחבים. לאחר גול של רועי זוסמן (חלוץ נשמה) והחמצה מול שער ריק של שי גלר התוצאה עמדה על 2-1 למרחבים (הרבה הודות ליכולת פושרת של השוער ניב (קבב בשער) שפירא) הכל התנקז לדקה ה90 שם בבעיטה חופשית מרהיבה יואב רפפורט שלח כדור לחיבורים ואת נבחרת צפית לשלב הבא מהמקום הראשון. נתראה בשלב הבא (גיא תפנה מקום במשרד לגביע) שחר טל. כתב/קשר נשמה/מלך איבודי הכדור של הטורניר.
קורס עזרה ראשונה דבר מציל חיים! כך תמיד מספרים ואומרים... היום הזדמן לראות איך זה קורה, מהלכה למעשה, ממש מול העיניים.
נער בשכבה ט' נחנק מאוכל. 
נער אחר, שעשה קורס עזרה ראשונה (בסיסי )במושב צעק שהילד נחנק ומיהר לעשות לו היימליך.
ברגע הלחיצה יצא מגרונו של התלמיד הנחנק גוש, והאוויר והצבע חזרו לפניו.
תושייה של נער וידע בסיסי בהגשת עזרה ראשונה הצילו חיים👍
ענבל ענבר.
קורס עזרה ראשונה דבר מציל חיים! כך תמיד מספרים ואומרים... היום הזדמן לראות איך זה קורה, מהלכה למעשה, ממש מול העיניים. נער בשכבה ט' נחנק מאוכל. נער אחר, שעשה קורס עזרה ראשונה (בסיסי )במושב צעק שהילד נחנק ומיהר לעשות לו היימליך. ברגע הלחיצה יצא מגרונו של התלמיד הנחנק גוש, והאוויר והצבע חזרו לפניו. תושייה של נער וידע בסיסי בהגשת עזרה ראשונה הצילו חיים👍 ענבל ענבר.
היום במסגרת סיור של מגמת אומנות יצאנו למוזאון ישראל שבירושלים. 
התחלנו את הסיור בחדר שנתרם על ידי משפחת רוטשילד ושם התבוננו בציורים ראלסטיים מן המאות ה - 16 וה - 17.
התפעלנו מרמת הדיוק הגבוהה ומן הפרטים הקטנים. למרות גודלם הרב של הקנבסים, הצליחו האומנים להכניס לציורים פרטים סמויים ורמזים, שעל מנת לראותם צריך לבדוק את היצירה ביתר קפידה. 
לאחר מכן המשכנו בסיור ועברנו לתערוכה שהתאפיינה בסגנון ציור מודרני. הסגנון המודרני שונה בתכלית ממה שראינו בתחילת הסיור. הציורים הריאלסטים נוצרו על מנת לתאר רגע, על מנת להעביר לצופה "תמונה" אידיאלית של משפחה (עשירה), אך בציורים המודרנים שואפים האומנים להעביר לצופה רגש, תחושה, מחשבה שתביע בעוצמה משמעות ותשקף משהו מנבכי נפשו הסוערת של האומן עצמו.
אחרי החפירות הרבות שלי  על חלקו הראשון של הסיור הגעתי אל גולת הכותרת, תערוכת האומן החברתי, שרק על הגיית שמו, כמעט ושברתי את שיניי.
האומן הסיני איי ווי ווי, יצר תערוכה שלמה, שמטרתה להביע קשיים פוליטיים, חברתיים, סביבתיים וכל מיני דברים שמייסרים את נפשו של האדם הפשוט. 
בתחילת התערוכה נכנסנו לחדר שבאמצעו נכח "שטיח" העשוי כולו מגרעיני חמנייה. אבל לפני שתתפתו לתת איזה ביס או טעימה בגרעינים הללו, היזהרו.
 23 טון של גרעיני חמנייה המיוצרים מקרמיקה! 
כל גרעין מיוצר באופן ידני ובשביל להיות בטוח במראה עיניי נאלצתי לגעת בגרעינים ולחוש את מה שאיני רואה. לדעתי הפריט המדהים ביותר שייצר איי היה שטיח הדומה שתי טיפות מים לרצפה של מוזיאון בגרמניה שהוקם בתקופת הרייך השלישי. מטרת המוזאון הייתה "להנציח את יצירות האומנות של הגזע הארי". כמעט שלא היה ניתן להבחין בין דוגמת השטיח לדוגמת הריצפה. למעשה השטיח כל כך דומה לריצפה המקורית עד שאנשים במוזאון בגרמניה לא שמו להבדל בין המקור לשטיח! 
כמובן שהדבר הכי מעניין בתערוכה של אי ווי ווי, היה השימוש המתריס של האומן באצבע משולשת. 
בין אם זה טפט על קיר או סתם תצלום שלו באצבע משולשת ברחבי העולם, אי ווי ווי מצליח להפוך את האצבע המשולשת ליצירת אומנות. אז בואו נודה כי, גם לנו בא לנפנף, לפעמים, באצבע המשולשת שלנו על הבעיות שלנו😏😏 תמר בן ישראל מוסקט

תלמידי אומנות אתם מוזמנים להביע דעתכם...
היום במסגרת סיור של מגמת אומנות יצאנו למוזאון ישראל שבירושלים. התחלנו את הסיור בחדר שנתרם על ידי משפחת רוטשילד ושם התבוננו בציורים ראלסטיים מן המאות ה - 16 וה - 17. התפעלנו מרמת הדיוק הגבוהה ומן הפרטים הקטנים. למרות גודלם הרב של הקנבסים, הצליחו האומנים להכניס לציורים פרטים סמויים ורמזים, שעל מנת לראותם צריך לבדוק את היצירה ביתר קפידה. לאחר מכן המשכנו בסיור ועברנו לתערוכה שהתאפיינה בסגנון ציור מודרני. הסגנון המודרני שונה בתכלית ממה שראינו בתחילת הסיור. הציורים הריאלסטים נוצרו על מנת לתאר רגע, על מנת להעביר לצופה "תמונה" אידיאלית של משפחה (עשירה), אך בציורים המודרנים שואפים האומנים להעביר לצופה רגש, תחושה, מחשבה שתביע בעוצמה משמעות ותשקף משהו מנבכי נפשו הסוערת של האומן עצמו. אחרי החפירות הרבות שלי על חלקו הראשון של הסיור הגעתי אל גולת הכותרת, תערוכת האומן החברתי, שרק על הגיית שמו, כמעט ושברתי את שיניי. האומן הסיני איי ווי ווי, יצר תערוכה שלמה, שמטרתה להביע קשיים פוליטיים, חברתיים, סביבתיים וכל מיני דברים שמייסרים את נפשו של האדם הפשוט. בתחילת התערוכה נכנסנו לחדר שבאמצעו נכח "שטיח" העשוי כולו מגרעיני חמנייה. אבל לפני שתתפתו לתת איזה ביס או טעימה בגרעינים הללו, היזהרו. 23 טון של גרעיני חמנייה המיוצרים מקרמיקה! כל גרעין מיוצר באופן ידני ובשביל להיות בטוח במראה עיניי נאלצתי לגעת בגרעינים ולחוש את מה שאיני רואה. לדעתי הפריט המדהים ביותר שייצר איי היה שטיח הדומה שתי טיפות מים לרצפה של מוזיאון בגרמניה שהוקם בתקופת הרייך השלישי. מטרת המוזאון הייתה "להנציח את יצירות האומנות של הגזע הארי". כמעט שלא היה ניתן להבחין בין דוגמת השטיח לדוגמת הריצפה. למעשה השטיח כל כך דומה לריצפה המקורית עד שאנשים במוזאון בגרמניה לא שמו להבדל בין המקור לשטיח! כמובן שהדבר הכי מעניין בתערוכה של אי ווי ווי, היה השימוש המתריס של האומן באצבע משולשת. בין אם זה טפט על קיר או סתם תצלום שלו באצבע משולשת ברחבי העולם, אי ווי ווי מצליח להפוך את האצבע המשולשת ליצירת אומנות. אז בואו נודה כי, גם לנו בא לנפנף, לפעמים, באצבע המשולשת שלנו על הבעיות שלנו😏😏 תמר בן ישראל מוסקט תלמידי אומנות אתם מוזמנים להביע דעתכם...
אז אני עולה לי להסעה

נראה לי שרק עכשיו השמש זרחה

נוסע בדרכים חצי ישן ודי סטלן

מגיע לצפית ובשער מיד מעוכב 
עם עוד עשרים ילדים עומד לי בכניסה

ומפיו של גיא המנהל שומע נזיפה

על היעדר הסמל מדש החולצה

אבל אני עוד חצי ישן אז שומע רק כל מילה שנייה "נמאס לי כבר לבוא כל בוקר למקום המסריח הזה"

שומע אני מפיה של ידידה

המילים די קשות,

אבל עוד יותר קשה לי שלא להזדהות

זאת השעה הראשונה ועוד עשר כאלה עוד לפני

מרגיש שכבר עכשיו יוצאת ממני הנשמה

נזכר בביוחקר, בעבודות בתנ"ך, באנגלית ועכשיו גם באזרחות… 
בעבודות שיורים עלינו ללא תיאום ובוודאי שללא התחשבות

ואם תעז רק לנסות לדבר על זה עם איזה מורה

הוא מיד ישתיק הביקורות ללא הפסק "אין בית ספר שלתמידיו של יותר התחשבות, הקשבה והליכה לקראתם מאשר כאן אז כדאי שתסתום את הפה"

חבל רק שזה שמי שיושב לידך מכוער לא בהכרח הופך אותך ליפה

ומחר יקראו לשכבתנו לבוקר טוב (או אולי לנזיפה)

עקב ריבוי ההיעדרויות 
ומחסור בהצדקות

ושם באודיטוריום יסבירו לנו על העניין הנ"ל

כי בגלל זה חלקנו לא יוכל לגשת לבגרות כלל

ואני שואל,

אם כל כך הרבה ילדים לבית ספר לא באים

ולשיעורים לא נכנסים

אז אולי הבעיה היא בבית ספרנו?

או אולי בצוות המורים, ולדעתי כנראה ביחס המחפיר

אבל כמו שכבר בשיר זה ציינתי,

כנראה שצורת המחשבה כאן כזאת היא:

צפית וסגל המורים לא עושים טעויות, יש לך בעיה?

כנראה שהטעות כאן היא רק אצלך

ואולי אחרי שאסיים לכתוב את זה,

אתם תמשיכו לזמר ללא הפסק שצפית הוא נורא מיוחד

ונורא שונה ביחסו לתלמידים 
מאשר כל כך הרבה בתי ספר אחרים

ותמשיכו להיות מנותקים מהמציאות 
ומתחושת התסכול הגואה בין רבים מילדי כל השכבות

ולמרות כל הביקורת הנוקבת, עדיין חשוב לי לציין

שצפית הוא אכן בכל זאת הבית 
ואני עדיין מודה על כל יום במקום המדהים הזה,

אבל על חלקת גן העדן קטנה זו עלינו לשמור בציפורניים

שלא תחמוק לנו, חלילה, בין הידיים.

יהונתן גרנט, י"ב
אז אני עולה לי להסעה נראה לי שרק עכשיו השמש זרחה נוסע בדרכים חצי ישן ודי סטלן מגיע לצפית ובשער מיד מעוכב עם עוד עשרים ילדים עומד לי בכניסה ומפיו של גיא המנהל שומע נזיפה על היעדר הסמל מדש החולצה אבל אני עוד חצי ישן אז שומע רק כל מילה שנייה "נמאס לי כבר לבוא כל בוקר למקום המסריח הזה" שומע אני מפיה של ידידה המילים די קשות, אבל עוד יותר קשה לי שלא להזדהות זאת השעה הראשונה ועוד עשר כאלה עוד לפני מרגיש שכבר עכשיו יוצאת ממני הנשמה נזכר בביוחקר, בעבודות בתנ"ך, באנגלית ועכשיו גם באזרחות… בעבודות שיורים עלינו ללא תיאום ובוודאי שללא התחשבות ואם תעז רק לנסות לדבר על זה עם איזה מורה הוא מיד ישתיק הביקורות ללא הפסק "אין בית ספר שלתמידיו של יותר התחשבות, הקשבה והליכה לקראתם מאשר כאן אז כדאי שתסתום את הפה" חבל רק שזה שמי שיושב לידך מכוער לא בהכרח הופך אותך ליפה ומחר יקראו לשכבתנו לבוקר טוב (או אולי לנזיפה) עקב ריבוי ההיעדרויות ומחסור בהצדקות ושם באודיטוריום יסבירו לנו על העניין הנ"ל כי בגלל זה חלקנו לא יוכל לגשת לבגרות כלל ואני שואל, אם כל כך הרבה ילדים לבית ספר לא באים ולשיעורים לא נכנסים אז אולי הבעיה היא בבית ספרנו? או אולי בצוות המורים, ולדעתי כנראה ביחס המחפיר אבל כמו שכבר בשיר זה ציינתי, כנראה שצורת המחשבה כאן כזאת היא: צפית וסגל המורים לא עושים טעויות, יש לך בעיה? כנראה שהטעות כאן היא רק אצלך ואולי אחרי שאסיים לכתוב את זה, אתם תמשיכו לזמר ללא הפסק שצפית הוא נורא מיוחד ונורא שונה ביחסו לתלמידים מאשר כל כך הרבה בתי ספר אחרים ותמשיכו להיות מנותקים מהמציאות ומתחושת התסכול הגואה בין רבים מילדי כל השכבות ולמרות כל הביקורת הנוקבת, עדיין חשוב לי לציין שצפית הוא אכן בכל זאת הבית ואני עדיין מודה על כל יום במקום המדהים הזה, אבל על חלקת גן העדן קטנה זו עלינו לשמור בציפורניים שלא תחמוק לנו, חלילה, בין הידיים. יהונתן גרנט, י"ב
זהו את המורות #2
זהו את המורות #2 
הקשת שבישרה את בואו של הגשם
הקשת שבישרה את בואו של הגשם
לפני שבועות פרצה מלחמה שקטה ברחבי צפית, מאות נפגעים, עשרות פיגועים ועדיין דבר מזה לא הגיע אל כותרות העיתונים. הכיצד?
אי אפשר לדעת איפה הם יפתיעו הפעם, פיגועים בכל מקום, שלל הפתעות מצערות והמון מוקשים.
כן, כן רבותי, מדובר על מלחמת החתולים.
הסיפור עם החתולים בצפית החל לפני שנים.
בתקופה ההיא החתולים חיו בשלום עם חניכי צפית. החתולים, החניכים והמורים היו מאושרים ולא הפריעו איש לחתול.
עד שהחתולים נעלמו.
לא ידוע מה היה הגורם, אך לאט לאט החתולים החלו להתדלדל ולהעלם, השמועות אומרות שעובדי החד"א (שיבולים) הפכו את החתולים לשניצלים.
לאחרונה החתולים חזרו עם התקפה חדשה - קקי.
בחדרי פנימייה, במיטה של נטע זרביב, חדר תזונה, ובחד"א.
הם בכל מקום, ריח חזק וקשה, והמון קקי.
מה יהיה הצעד הבא?
מי ינצח את מי?
הישארו איתנו לידיעות מרעישות נוספות.

כתבת השטח הדר שאול
לפני שבועות פרצה מלחמה שקטה ברחבי צפית, מאות נפגעים, עשרות פיגועים ועדיין דבר מזה לא הגיע אל כותרות העיתונים. הכיצד? אי אפשר לדעת איפה הם יפתיעו הפעם, פיגועים בכל מקום, שלל הפתעות מצערות והמון מוקשים. כן, כן רבותי, מדובר על מלחמת החתולים. הסיפור עם החתולים בצפית החל לפני שנים. בתקופה ההיא החתולים חיו בשלום עם חניכי צפית. החתולים, החניכים והמורים היו מאושרים ולא הפריעו איש לחתול. עד שהחתולים נעלמו. לא ידוע מה היה הגורם, אך לאט לאט החתולים החלו להתדלדל ולהעלם, השמועות אומרות שעובדי החד"א (שיבולים) הפכו את החתולים לשניצלים. לאחרונה החתולים חזרו עם התקפה חדשה - קקי. בחדרי פנימייה, במיטה של נטע זרביב, חדר תזונה, ובחד"א. הם בכל מקום, ריח חזק וקשה, והמון קקי. מה יהיה הצעד הבא? מי ינצח את מי? הישארו איתנו לידיעות מרעישות נוספות. כתבת השטח הדר שאול
היום התקיימה עצרת לציון המאבק על כביש שלוש שמונה שלוש ולסגירת שבוע זהירות בדרכים. אנו תלמידי צפית לא נשתוק ונמשיך למחות למען ביטחוננו ולפעול למען כביש בטוח יותר ונהיגה בטוחה. בעצרת בנוסף לנאומים המרתקים היה הרכב מצויין שהרים את האווירה והזכיר לנו ש*אין מצב עולים על כביש 323* והתקיים משחק כדורגל מורים vs תלמידים שנגמר בניצחון מוחץ למורים ונציין לשבח את לואיס שדפק הופעה כיאה לארגנטינאי.
כול הכבוד למועצת תלמידים וג'ינג'י על הארגון העצרת ועל העשייה החיובית.

כי הריי בצפית הנוער- נוהג אחרת! !!!
היום התקיימה עצרת לציון המאבק על כביש שלוש שמונה שלוש ולסגירת שבוע זהירות בדרכים. אנו תלמידי צפית לא נשתוק ונמשיך למחות למען ביטחוננו ולפעול למען כביש בטוח יותר ונהיגה בטוחה. בעצרת בנוסף לנאומים המרתקים היה הרכב מצויין שהרים את האווירה והזכיר לנו ש*אין מצב עולים על כביש 323* והתקיים משחק כדורגל מורים vs תלמידים שנגמר בניצחון מוחץ למורים ונציין לשבח את לואיס שדפק הופעה כיאה לארגנטינאי. כול הכבוד למועצת תלמידים וג'ינג'י על הארגון העצרת ועל העשייה החיובית. כי הריי בצפית הנוער- נוהג אחרת! !!!
לפני ימים אחדים צפיתי בסרטון של חבר הכנסת מסיעת הליכוד, אורן חזן. בנאומו ציין חזן שלפי דעתו זה פסול לתת קנס לחב״דניקים שמציעים להניח תפילין לאנשים ברחובות ובמקומות ציבוריים. 
אני הולך להסביר למה הוא טועה. 
דבר ראשון, במדינה  קיים חוק לפיו כל דוכן בשטח ציבורי מחייב רשיון וברוב המקרים הנחת התפילין נעשיית בשטח ציבורי תוך תפיסת מקום מבלי שניתן לכך רשיון.
דרך אגב, זו הסיבה העיקרית לכך שהחב״דניקים מקבלים את הקנס. 
דבר שני, לפי דעתי, הגישה של החב״דניקים היא שגויה. הם מציגים את התפילין כמצווה הכרחית לכל אחד ואחד במדינה ובכך הם למעשה שוללים את התחושה הייחודית הנוצרת אצל אדם המניח תפילין מתוך בחירה ומתוך אמונה שלמה. 
בנוסף לכך, אורן חזן צריך להבין שבמדינת ישראל ישנה אוכלוסייה חילונית גדולה מאוד שאינה מעוניינת שירדפו אחריה בני נוער חב״דניקים ויציעו לה להניח תפילין, כי פשוט לאותה אוכלוסייה אין שום דחף מסוים לעשות זאת.

דביר זנש, י״ב
לפני ימים אחדים צפיתי בסרטון של חבר הכנסת מסיעת הליכוד, אורן חזן. בנאומו ציין חזן שלפי דעתו זה פסול לתת קנס לחב״דניקים שמציעים להניח תפילין לאנשים ברחובות ובמקומות ציבוריים. אני הולך להסביר למה הוא טועה. דבר ראשון, במדינה קיים חוק לפיו כל דוכן בשטח ציבורי מחייב רשיון וברוב המקרים הנחת התפילין נעשיית בשטח ציבורי תוך תפיסת מקום מבלי שניתן לכך רשיון. דרך אגב, זו הסיבה העיקרית לכך שהחב״דניקים מקבלים את הקנס. דבר שני, לפי דעתי, הגישה של החב״דניקים היא שגויה. הם מציגים את התפילין כמצווה הכרחית לכל אחד ואחד במדינה ובכך הם למעשה שוללים את התחושה הייחודית הנוצרת אצל אדם המניח תפילין מתוך בחירה ומתוך אמונה שלמה. בנוסף לכך, אורן חזן צריך להבין שבמדינת ישראל ישנה אוכלוסייה חילונית גדולה מאוד שאינה מעוניינת שירדפו אחריה בני נוער חב״דניקים ויציעו לה להניח תפילין, כי פשוט לאותה אוכלוסייה אין שום דחף מסוים לעשות זאת. דביר זנש, י״ב
⚠ *צפיתניקיםות יקרים ויקרות!* ⚠
אנו, מועצת התלמידים, מזמינים את כולכםן להמשיך את המאבק לבטחונינו היומיומי בנסיעה על כביש 383.
ב- 16/11, יום חמישי הזה, לסיכום שבוע הזהירות בדרכים וכציון דרך למען כביש 383 המתוקן, תיערך בהפסקה של 10:25 באיצטדיון שלנו כאן בצפית עצרת- *וכולכםן מוזמניםות!* בתכנית-
🚦ריצת שדה של חניכי מגמת חנ"ג בהנחיית מרינה
🚦משחק כדורגל מורים VS תלמידים
🚦נציגים שיישאו דברים
🚦פעילויות
🚦מעורבות תקשורתית
🚦 תחושת שינוי משותפת

מוזמניםות להגיע בחולצות בצבע שחור או אדום בשביל האווירה ❤🖤 *הנוכחות שלך שם הכרחית כדי לקדם את הנושא!* 🚌
⚠ *צפיתניקיםות יקרים ויקרות!* ⚠ אנו, מועצת התלמידים, מזמינים את כולכםן להמשיך את המאבק לבטחונינו היומיומי בנסיעה על כביש 383. ב- 16/11, יום חמישי הזה, לסיכום שבוע הזהירות בדרכים וכציון דרך למען כביש 383 המתוקן, תיערך בהפסקה של 10:25 באיצטדיון שלנו כאן בצפית עצרת- *וכולכםן מוזמניםות!* בתכנית- 🚦ריצת שדה של חניכי מגמת חנ"ג בהנחיית מרינה 🚦משחק כדורגל מורים VS תלמידים 🚦נציגים שיישאו דברים 🚦פעילויות 🚦מעורבות תקשורתית 🚦 תחושת שינוי משותפת מוזמניםות להגיע בחולצות בצבע שחור או אדום בשביל האווירה ❤🖤 *הנוכחות שלך שם הכרחית כדי לקדם את הנושא!* 🚌
זהה את המורה?
זהה את המורה?
לכל אדם יש זכות לראות עצמו כחלק מקבוצה גדולה יותר, כחלק מעם.

אבל האם לכל עם ישנה זכות למדינה משלו?

זאת  בדיוק השאלה ששאלו עצמם שני אנשים, אי שם לפני כ100 שנה. האנשים הללו היו דוקטור חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל ושר החוץ הבריטי, הלורד בלפור. הם הכריעו שלעם היהודי ישנה זכות זו על ארץ ישראל. ההצהרה שהוציא בלפור, הצהרת בלפור, הפכה להיות המסמך הרשמי הראשון התומך במדינה יהודית בצורה כלשהי בארץ ישראל ומשמשת עד היום אחד הצידוקים המרכזיים לזכות הקיום של מדינת ישראל.

100 שנה לאחר אותו מפגש כה חשוב, שלח מזכ"ל מרצ, מוסי רז, מזכר למשרד החוץ הבריטי ובו דרישה לחזור בה מהצהרה זו, או לפחות לתקן אותה, משום שהיא פוגעת בזכותו של העם הפלסטיני לכאורה להגדרה עצמית.

האם מוסי רז הוא לוחם זכויות אדם משכמו ומעלה, או בוגד שמזדהה עם אויבי המדינה?

תשפטו בעצמכם, כאן למטה בתגובות, ואם אפשר בלי לקלל.

יהונתן גרנט, יב
לכל אדם יש זכות לראות עצמו כחלק מקבוצה גדולה יותר, כחלק מעם. אבל האם לכל עם ישנה זכות למדינה משלו? זאת  בדיוק השאלה ששאלו עצמם שני אנשים, אי שם לפני כ100 שנה. האנשים הללו היו דוקטור חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל ושר החוץ הבריטי, הלורד בלפור. הם הכריעו שלעם היהודי ישנה זכות זו על ארץ ישראל. ההצהרה שהוציא בלפור, הצהרת בלפור, הפכה להיות המסמך הרשמי הראשון התומך במדינה יהודית בצורה כלשהי בארץ ישראל ומשמשת עד היום אחד הצידוקים המרכזיים לזכות הקיום של מדינת ישראל. 100 שנה לאחר אותו מפגש כה חשוב, שלח מזכ"ל מרצ, מוסי רז, מזכר למשרד החוץ הבריטי ובו דרישה לחזור בה מהצהרה זו, או לפחות לתקן אותה, משום שהיא פוגעת בזכותו של העם הפלסטיני לכאורה להגדרה עצמית. האם מוסי רז הוא לוחם זכויות אדם משכמו ומעלה, או בוגד שמזדהה עם אויבי המדינה? תשפטו בעצמכם, כאן למטה בתגובות, ואם אפשר בלי לקלל. יהונתן גרנט, יב
ערב טוב לכולם,
 כמו שאתם יודעים מועצת התלמידים פועלת למען שינוי חולצות בית הספר . 
אנו מאמינים כי חולצת בית ספר מגבילה את חופש הביטוי של התלמידים והיא הוצאה כספית נוספת ומיותרת.
ביום ראשון התקיימה אסיפה של ועד ההורים בה נציגות של  מועצת התלמידים הציגו את עמדת התלמידים לפי הסקרים והמשאלים שהועברו בכל הכיתות ונימקו את הסיבות שבגללן רובנו רוצים לבטל את קוד הלבוש הנוכחי .
הגענו לשלב האחרון , השלב בו החלטת ההורים מורכבת מהנהגת ההורים אשר שמעה את דעתינו המנומקת ומשאר כלל הוריי צפית .
כדי שחולצות בית ספר יתבטלו האחריות עוברת אליכם .
אם אתם באמת רוצים לעשות שינוי זה הזמן שלכם לפנות להוריכם ולשכנע אותם להצביע בסקר שהופץ על ידיי ועד ההורים לטובת ביטול חולצות בית הספר .
מחר מתפרסם תשובת ההורים הסופית שבשבוע הקרוב תחליט האם התבטלו חולצות בית הספר .  תמיד למענכם,  מועצת תלמידים😀
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNIaecxruDtSZ5GYXLIZq-aaO0a8Mi8psE1yX1AwoGDS3Fhg/viewform?usp=sf_link
קישור לסקר☝🏼
ערב טוב לכולם, כמו שאתם יודעים מועצת התלמידים פועלת למען שינוי חולצות בית הספר . אנו מאמינים כי חולצת בית ספר מגבילה את חופש הביטוי של התלמידים והיא הוצאה כספית נוספת ומיותרת. ביום ראשון התקיימה אסיפה של ועד ההורים בה נציגות של  מועצת התלמידים הציגו את עמדת התלמידים לפי הסקרים והמשאלים שהועברו בכל הכיתות ונימקו את הסיבות שבגללן רובנו רוצים לבטל את קוד הלבוש הנוכחי . הגענו לשלב האחרון , השלב בו החלטת ההורים מורכבת מהנהגת ההורים אשר שמעה את דעתינו המנומקת ומשאר כלל הוריי צפית . כדי שחולצות בית ספר יתבטלו האחריות עוברת אליכם . אם אתם באמת רוצים לעשות שינוי זה הזמן שלכם לפנות להוריכם ולשכנע אותם להצביע בסקר שהופץ על ידיי ועד ההורים לטובת ביטול חולצות בית הספר . מחר מתפרסם תשובת ההורים הסופית שבשבוע הקרוב תחליט האם התבטלו חולצות בית הספר . תמיד למענכם, מועצת תלמידים😀 https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNIaecxruDtSZ5GYXLIZq-aaO0a8Mi8psE1yX1AwoGDS3Fhg/viewform?usp=sf_link קישור לסקר☝🏼
במהלך הטיול השנתי של שכבה ט', ברמת הגולן, קיימה השכבה טקס באנדרטת אסון המסוקים, אשר בשאר ישוב.
שעת הדימדומים, השירים, שהושמעו וסיפורי חייהם של הנופלים, כל אלה, יצרו טקס מרגש עד מאד. 
ג'ינג'י הרחיב על הלחימה בלבנון באותן שנים ואף שיתף בזכרונותיו משני בוגרי בית הספר, תום ותומר, שנפלו באסון. 
לסיום עלה סבה של חניכה מהשכבה וסיפר על בנו שנפל באסון ועל רגע הדפיקה שבדלת, מנקודת מבטו של אב שכול. 
הסיפורים האישיים של הנופלים מכל רבדי החברה הישראלית והסיפורים על  המאבקים להקמת האנדרטה, עניינו ביותר. 
חניכי השכבה ישבו סביב הבריכה ברוב קשב ובהתנהגות מופתית.
ענבל ענבר - רכזת שכבת ט'
במהלך הטיול השנתי של שכבה ט', ברמת הגולן, קיימה השכבה טקס באנדרטת אסון המסוקים, אשר בשאר ישוב. שעת הדימדומים, השירים, שהושמעו וסיפורי חייהם של הנופלים, כל אלה, יצרו טקס מרגש עד מאד. ג'ינג'י הרחיב על הלחימה בלבנון באותן שנים ואף שיתף בזכרונותיו משני בוגרי בית הספר, תום ותומר, שנפלו באסון. לסיום עלה סבה של חניכה מהשכבה וסיפר על בנו שנפל באסון ועל רגע הדפיקה שבדלת, מנקודת מבטו של אב שכול. הסיפורים האישיים של הנופלים מכל רבדי החברה הישראלית והסיפורים על המאבקים להקמת האנדרטה, עניינו ביותר. חניכי השכבה ישבו סביב הבריכה ברוב קשב ובהתנהגות מופתית. ענבל ענבר - רכזת שכבת ט'
האוטובוס משייט באיטיות בכביש שש, עוד חצי שעה נגיע לצפית ושוב ההרגשה הנפלאה הזו של סוף טיוש. הטיול השנתי הוא שיאה של העשייה החינוכית בכל מובן. הטיול השנתי מקנה לכל מצטרפיו חוויה מעצימה, מרגשת, מעוררת ומלמדת וגם אם הם יקטרו על האוכל, הלינה והמסלולים הם בטוח יקחו איתם לדרך שלל הישגים ותובנות.
כבר שמונה עשרה שנים אני מורה ומחנכת, אבל מעטות השנים, שבהן לא יצאתי לטיול שנתי, גם כמחנכת וגם כמורה מלווה. בשני הכובעים אני מוצאת שזו הלמידה המשמעותית ביותר שיש. בני נוער שמוכנים להזיע, להתאמץ, להירטב ולהתלכלך ברחבי ארצנו בשביל לטפס עלייה ולהרגיש בעננים; בני נוער שמסוגלים לשבת בשקט ולהקשיב להסברים על השבת היחמורים לטבע מבלי ששוט הציונים או התלמידות יונפו מעל ראשיהם; בני נוער שמוכנים לישון בשק"ש בין עכבישים וברחשים רק כדי להיות חלק מקבוצה ולהמשיך לבלות ביחד עד השעות הקטנות.
בטיול השנתי מתבטלים המחסומים והסייגים וכולנו הופכים להיות חלק מהטבע וכך דווקא במקומות הקשים המאתגרים מתרחשים פלאות וניסים.
בשמת פרח
האוטובוס משייט באיטיות בכביש שש, עוד חצי שעה נגיע לצפית ושוב ההרגשה הנפלאה הזו של סוף טיוש. הטיול השנתי הוא שיאה של העשייה החינוכית בכל מובן. הטיול השנתי מקנה לכל מצטרפיו חוויה מעצימה, מרגשת, מעוררת ומלמדת וגם אם הם יקטרו על האוכל, הלינה והמסלולים הם בטוח יקחו איתם לדרך שלל הישגים ותובנות. כבר שמונה עשרה שנים אני מורה ומחנכת, אבל מעטות השנים, שבהן לא יצאתי לטיול שנתי, גם כמחנכת וגם כמורה מלווה. בשני הכובעים אני מוצאת שזו הלמידה המשמעותית ביותר שיש. בני נוער שמוכנים להזיע, להתאמץ, להירטב ולהתלכלך ברחבי ארצנו בשביל לטפס עלייה ולהרגיש בעננים; בני נוער שמסוגלים לשבת בשקט ולהקשיב להסברים על השבת היחמורים לטבע מבלי ששוט הציונים או התלמידות יונפו מעל ראשיהם; בני נוער שמוכנים לישון בשק"ש בין עכבישים וברחשים רק כדי להיות חלק מקבוצה ולהמשיך לבלות ביחד עד השעות הקטנות. בטיול השנתי מתבטלים המחסומים והסייגים וכולנו הופכים להיות חלק מהטבע וכך דווקא במקומות הקשים המאתגרים מתרחשים פלאות וניסים. בשמת פרח
כתביכם בשטח נהנים בכביש 90! 🚘
#שכבת_יב
כתביכם בשטח נהנים בכביש 90! 🚘 #שכבת_יב